הבדלים בין גרסאות בדף "משפט בולצאנו-ויירשטראס"
(←הוכחה) |
יהודה שמחה (שיחה | תרומות) |
||
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | ==משפט בולצאנו-ויירשטראס לסדרות== | |
− | + | לכל סדרה חסומה יש תת-סדרה מתכנסת | |
− | ==משפט בולצאנו ויירשטראס לסדרות== | + | |
− | לכל סדרה חסומה יש תת סדרה מתכנסת | + | |
==הוכחה== | ==הוכחה== | ||
− | ראשית, נזכר ב'''למה של קנטור'''. יהי <math>\{I_n\}</math> אוסף של קטעים סגורים <math>I_n=[a_n,b_n]</math> כך שכל אחד מוכל בקודמו (כלומר <math>a_n</math> מונוטונית לא יורדת, ו<math>b_n</math> מונוטונית לא עולה). עוד נניח כי אורך הקטעים שואף | + | ראשית, נזכר ב'''למה של קנטור'''. יהי <math>\{I_n\}</math> אוסף של קטעים סגורים <math>I_n=[a_n,b_n]</math> כך שכל אחד מוכל בקודמו (כלומר <math>a_n</math> מונוטונית לא-יורדת, ו- <math>b_n</math> מונוטונית לא-עולה). עוד נניח כי אורך הקטעים שואף ל- <math>0</math> , כלומר <math>\lim\limits_{n\to\infty}\Big[b_n-a_n\Big]=0</math> . |
− | אזי קיימת נקודה יחידה השייכת '''לכל''' הקטעים. (מתקיים באופן טבעי שנקודה זו שווה לגבול הסדרות <math>a_n,b_n</math> | + | אזי קיימת נקודה יחידה השייכת '''לכל''' הקטעים. (מתקיים באופן טבעי שנקודה זו שווה לגבול הסדרות <math>a_n,b_n</math>) |
− | נביט כעת בסדרה חסומה <math>-M\ | + | נביט כעת בסדרה חסומה <math>-M\le a_n\le M</math> (זכרו, הסדרה לא חייבת להיות בכל הקטע הזה, רק לא לצאת ממנו). כיון שבסדרה ישנם אינסוף אברים, הקטע <math>I_1:=[-M,M]</math> מכיל אינסוף אברים מהסדרה. |
− | נביט כעת בשני חצאי הקטע <math>[-M,0],[0,M]</math>. '''בהכרח אחד מהם לפחות מכיל אינסוף | + | נביט כעת בשני חצאי הקטע <math>[-M,0],[0,M]</math> . '''בהכרח אחד מהם לפחות מכיל אינסוף אברים מהסדרה''' (וזה עיקר הרעיון של ההוכחה). נסמן את חצי הקטע הזה <math>I_2</math> . נחצה את הקטע הזה לשניים, ונבחר חצי שמכיל אינסוף אברים. |
− | אם כך, קיבלנו סדרה של קטעים <math>I_1\supseteq I_2 \supseteq \cdots</math> המקיימת את התכונות הבאות: | + | אם כך, קיבלנו סדרה של קטעים <math>I_1\supseteq I_2\supseteq\cdots</math> המקיימת את התכונות הבאות: |
− | *כל קטע מכיל אינסוף | + | *כל קטע מכיל אינסוף אברים מהסדרה <math>a_n</math> |
*כל קטע מוכל בקודמו | *כל קטע מוכל בקודמו | ||
− | *אורך כל קטע הוא חצי קודמו. | + | *אורך כל קטע הוא חצי קודמו. כיון שאורך הקטע הראשון הנו <math>2M</math> אורך הקטע <math>I_n</math> שווה <math>\dfrac{M}{2^{n-2}}</math> . ברור שאורך הקטעים שואף ל-0 |
− | לפי הלמה של קנטור, מתקיים כי יש נקודה המוכל '''בכל''' הקטעים הללו, נקרא לה L. נוכיח כי L | + | לפי הלמה של קנטור, מתקיים כי יש נקודה המוכל '''בכל''' הקטעים הללו, נקרא לה <math>L</math> . נוכיח כי <math>L</math> הנה גבול חלקי של <math>a_n</math> ובכך נסיים את ההוכחה (שכן ההגדרה של גבול חלקי הנו קיום תת-סדרה השואפת אליו). |
− | *יהי | + | *יהי <math>\varepsilon>0</math> . רוצים להוכיח כי בסביבת <math>\varepsilon</math> של <math>L</math> ישנם אינסוף אברים מהסדרה. |
− | * | + | *כיון שאורך הקטעים שבנינו שואפים ל-0, יש קטע שאורכו קטן מ- <math>\dfrac{\varepsilon}{2}</math> . |
− | *לפי ההגדרה של L מהלמה של קנטור, L מוכל בכל הקטעים שבנינו ובפרט בקטע הקטן הזה. | + | *לפי ההגדרה של <math>L</math> מהלמה של קנטור, <math>L</math> מוכל בכל הקטעים שבנינו ובפרט בקטע הקטן הזה. |
− | *לכן | + | *לכן בודאי הקטע הקטן מוכל בסביבת <math>\varepsilon</math> של <math>L</math> . |
− | *אבל אחת התכונות של הקטעים שבנינו היא שהם מכילים אינסוף | + | *אבל אחת התכונות של הקטעים שבנינו היא שהם מכילים אינסוף אברים מהסדרה ולכן קיימים אינסוף אברים מהסדרה בסביבת <math>\varepsilon</math> של <math>L</math> . |
+ | <math>\blacksquare</math> | ||
− | + | [[קטגוריה:אינפי]] |
גרסה אחרונה מ־06:54, 19 ביוני 2017
משפט בולצאנו-ויירשטראס לסדרות
לכל סדרה חסומה יש תת-סדרה מתכנסת
הוכחה
ראשית, נזכר בלמה של קנטור. יהי אוסף של קטעים סגורים כך שכל אחד מוכל בקודמו (כלומר מונוטונית לא-יורדת, ו- מונוטונית לא-עולה). עוד נניח כי אורך הקטעים שואף ל- , כלומר .
אזי קיימת נקודה יחידה השייכת לכל הקטעים. (מתקיים באופן טבעי שנקודה זו שווה לגבול הסדרות )
נביט כעת בסדרה חסומה (זכרו, הסדרה לא חייבת להיות בכל הקטע הזה, רק לא לצאת ממנו). כיון שבסדרה ישנם אינסוף אברים, הקטע מכיל אינסוף אברים מהסדרה.
נביט כעת בשני חצאי הקטע . בהכרח אחד מהם לפחות מכיל אינסוף אברים מהסדרה (וזה עיקר הרעיון של ההוכחה). נסמן את חצי הקטע הזה . נחצה את הקטע הזה לשניים, ונבחר חצי שמכיל אינסוף אברים.
אם כך, קיבלנו סדרה של קטעים המקיימת את התכונות הבאות:
- כל קטע מכיל אינסוף אברים מהסדרה
- כל קטע מוכל בקודמו
- אורך כל קטע הוא חצי קודמו. כיון שאורך הקטע הראשון הנו אורך הקטע שווה . ברור שאורך הקטעים שואף ל-0
לפי הלמה של קנטור, מתקיים כי יש נקודה המוכל בכל הקטעים הללו, נקרא לה . נוכיח כי הנה גבול חלקי של ובכך נסיים את ההוכחה (שכן ההגדרה של גבול חלקי הנו קיום תת-סדרה השואפת אליו).
- יהי . רוצים להוכיח כי בסביבת של ישנם אינסוף אברים מהסדרה.
- כיון שאורך הקטעים שבנינו שואפים ל-0, יש קטע שאורכו קטן מ- .
- לפי ההגדרה של מהלמה של קנטור, מוכל בכל הקטעים שבנינו ובפרט בקטע הקטן הזה.
- לכן בודאי הקטע הקטן מוכל בסביבת של .
- אבל אחת התכונות של הקטעים שבנינו היא שהם מכילים אינסוף אברים מהסדרה ולכן קיימים אינסוף אברים מהסדרה בסביבת של .