הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:88-222 תשעד סמסטר ב נוביק"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏תרגיל 4 שאלה 2: פסקה חדשה)
(←‏תרגיל 10 שאלה 3א)
 
(51 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 89: שורה 89:
  
 
והרי 3 אינה שייכת לא לS ולא ל<math>S-S'</math>
 
והרי 3 אינה שייכת לא לS ולא ל<math>S-S'</math>
 +
 +
* שימו לב שנתון כי <math>x\in S</math> מה שאומר ש-<math>S</math> אינה ריקה. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] ([[שיחת משתמש:לואי פולב|שיחה]]) 13:42, 20 במרץ 2014 (EDT)
 +
 +
== שאלה שקשורה לשאלה 3 סעיף ג בתרגיל בית 4 ==
 +
 +
איך אפשר להסביר שהרציונלים הם מרחב שלם?
 +
* הרציונליים עם '''המטריקה הדיסקרטית''' הם מרחב מטרי שלם כי כל קבוצה יחד עם המטריקה הדיסקרטית היא מ"מ שלם.
 +
* הוכחה לכך בתרגיל בית 2 שאלה 3.
 +
* קבוצת הרציונליים עם המטריקה הרגילה (האוקלידית) המושרית מהממשיים '''אינה מרחב מטרי שלם''' כפי שראיתם באינפי 1.
 +
--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 09:55, 9 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== שאלות לגבי הבוחן ==
 +
 +
לגבי ניסוחי הגדרות חייב ללמוד את כל מה שעשינו עד ההרצאה האחרונה גם אם לא ראינו זאת בתרגול?הגענו עד קשירות.שאלות יילקחו מתרגולים ותרגילים אפילו מסעיפים מעורבים?
 +
 +
::יש הודעה חדשה לגבי החומר לבוחן ומבנה הבוחן שהועלתה עכשיו.  קשירות לא תיכלל בחומר. השאלות יכולות להיות מסעיפים מעורבים ואפילו אפשרי שיהיו סעיפים חדשים לגמרי. כמובן  כל הסעיפים יהיו מבוססים על החומר לבוחן כפי שצויין בהודעה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 11:02, 10 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== תכונה שקולה לקומפקטיות ==
 +
 +
בהרצאה 3 הוכחנו את השקילות הבאה:
 +
 +
<math>M</math> קומפקטי אמ"מ לכל תת קבוצה אינסופית <math>A\subseteq M</math> יש נקודת הצטברות ב-<math>M</math>.
 +
 +
 +
בטעות ניסיתי להוכיח כיוון אחד באופן הבא (והחזק יותר):
 +
 +
אם <math>M</math> קומפקטי, אז לכל תת-קבוצה אינסופית <math>A\subseteq M</math> יש נקודת הצטברות ב-<math>A</math>.
 +
 +
 +
הטיעון שלי הוא כזה (והוא מאד דומה למה שעשינו בהרצאה):
 +
 +
תהא <math>A\subseteq M</math> תת-קבוצה אינסופית, ונניח בשלילה שאין לה נקודת הצטברות השייכת לה. אז לכל <math>a\in A</math> יש <math>\epsilon _a</math> כך ש: <math> B(a,\epsilon _a)\cap A=\left \{ a \right \}</math>.
 +
לפי הלמה השימושית: <math>\bigcup  _{a\in A} B(a,\epsilon _a)= A</math>  וזה כיסוי פתוח של <math>A</math>. אבל כל קבוצה בכיסוי מכילה נקודה בודדת ומכיוון ש-<math>A</math> אינסופית אין תת-כיסוי סופי, בסתירה לכך ש-<math>A</math> קומפקטית.
 +
 +
 +
'''והשאלה היא:''' האם יש טעות בטיעון? או שהטענה החזקה יותר הנ"ל נכונה אף היא?
 +
 +
* נראה לי שיש לך שם איזה איחוד אחד מיותר (הראשון), לא? ובכל אופן, השתמשת בעובדה ש-A קומפקטית, אבל זה לא נתון. נתון שהמרחב כולו קומפקטי.--[[משתמש:לואי פולב|לואי]] ([[שיחת משתמש:לואי פולב|שיחה]]) 14:07, 12 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
 +
נכון, תודה. (והורדתי את האיחוד המיותר...)
 +
 +
== שאלה לגבי טענה קטנה בלי הוכחה שראינו בתרגול ==
 +
 +
בתרגול האחרון הייתה טענה שעבור טופולוגיות A ו B כך שA מוכלת בB  אזי התכנסות סדרה מסוימת ל-x כלשהו לפי טופולוגיה B גוררת התכנסות לפי טופולוגיה A.למה זה נכון?
 +
* זה נובע מהגדרת התכנסות במ"ט ומכך שכל סביבה של הנקודה בטופולוגיה הקטנה היא סביבה שלה בטופולוגיה הגדולה יותר. --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 04:18, 16 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== שאלה לגבי שאלה 4 בתרגיל בית 4 ==
 +
 +
לא כל כך הבנתי את ההסבר לכך ש-A לא קומפקטי. חוץ מזה, זה נראה שיש טעות כלשהי בסימונים של האותיות(אולי במקום X כתבתם A או משהו כזה).
 +
איפה שכתוב (למה?) בפתרון לא הבנתי את הסיבה. מהטענות והמשפטים של ההרצאות לא מצאתי את ההסבר לזה.
 +
* אין בפתרון טעות. קומפקטיות היא תכונה של מרחב מטרי אז כשנשאלת השאלה אם A קומפקטי או לא צריך להבין שיש לבדוק האם תת המרחב המטרי A הוא קומפקטי.
 +
* מוצאים תת קבוצה אינסופית של A שאין לה נקודות הצטברות בתת המרחב המטרי (A,d) ומסיקים עפ"י משפט ש (A,d)  לא קומפקטי.
 +
* תת הקבוצה האינסופית של A ללא נקודות הצטברות ב(A,d) היא A עצמה.
 +
* הסבר אפשרי-כל נקודת הצטברות שיש לA ב(A,d) תהיה גם נקודת הצטברות של A ב -
 +
(X,d) כי כל סדרה שכל איבריה שונים מA השואפת לנקודה <math>a\in A</math> ב-(A,d) תשאף גם ב(X,d) כי המרחקים מוגדרים אותו הדבר (מדובר בת"מ מטרי). אבל נקודת ההצטברות היחידה של A  ב-(X,d) היא x שכמובן אינה  יכולה להיות נקודת הצטברות של A  ב (A,d) שכן x  אינה שייכת למרחב (A,d). נקודת הצטברות של קבוצה במ"מ לא צריכה להיות שייכת לקבוצה אבל בוודאי לפי הגדרה צריכה להיות שייכת למרחב המטרי.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 03:58, 20 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== מטריקות שקולות ==
 +
 +
 +
האם יש איזושהי דרך להראות ששתי מטריקות על מ״מ שקולות ?
 +
 +
ראינו בהרצאה שהמטריקה האוקלידית שקולה למטריקה אינסוף (זו שנובעת מנורמה אינסוף) וכנימוק נאמר כי אפשר להכניס ריבוע בכל עיגול ועיגול בכל ריבוע (כדורים במ״מ האלו).
 +
 +
מה בעצם טענו פה ? איך זה מראה שהמטריקות שקולות ?
 +
 +
תודה.
 +
* להראות שלכל איבר איקס ולכל סדרה מתקיים: הסדרה מתכנסת לאיבר איקס במטריקה אחת אם ורק אם היא מתכנסת לאיבר איקס במטריקה השניה ולפי דעתי יש לכם דוגמה כזו בש"ב עם מטריקה ששוקלה לדיסקרטית.
 +
* אופציה אחרת להראות שכל פתוחה לפי מטריקה אחת פתוחה לפי מטריקה השניה וההיפך.
 +
* נניח שבין כל עיגול ללא השפה ונקודה השייכת לעיגול (כדור פתוח במישור לפי האוקלידית) אפשר להשחיל ריבוע (ללא השפה)
 +
שמרכזו הנקודה שהוא כדור פתוח במטריקת אינסוף (מה שגיאומטרית אנו יודעים שאפשרי). מזה ינבע שעיגול הוא קבוצה פתוחה במטריקת אינסוף. בגלל שבין כל ריבוע ונקודה השייכת לריבוע אפשר להשחיל עיגול
 +
שמרכזו הנקודה ניתן
 +
להסיק שכל ריבוע הוא קבוצה פתוחה במטריקה האוקלידית. מכיון שכל פתוחה במ"מ היא איחוד (במקרה של קבוצה ריקה איחוד ריק)
 +
של כדורים פתוחים נקבל שאוסף הפתוחות לפי כל אחת מהמטריקות מתלכד ולכן הן שקולות. . --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 06:18, 22 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== סדרות קושי ==
 +
 +
 +
 +
לאחר שעסקנו בהרצאה על סדרות קושי ניתנה דוגמא של מ״מ בלי סדרות קושי: המספרים הטבעיים עם המטריקה הדיסקרטית.
 +
 +
אבל לפי דעתי בכל מרחב מטרי יש סדרות קושי. אפשר לקחת סדרה קבועה או קבועה לבסוף ואז היא תתכנס ותהיה סדרת קושי.
 +
 +
יכול להיות שפשוט לא הבנתי את המרצה נכון לגבי הדוגמא ? והאם הטענה בשורה מעל נכונה ?
 +
 +
תודה.
 +
* המרצה  לפי דעתי נתן דוגמה למ"מ ולסדרה במרחב המטרי ללא תתי סדרות קושי והדוגמה היא המרחב שציינת והמטריקה שציינת עם סדרת הטבעיים. הוא לא התכוון שבמרחב המטרי הזה לכל סדרה אין תתי סדרות קושי.
 +
* בכל מ"מ יש סדרת קושי לפי ההסבר שנתת. --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 06:22, 22 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== מ״מ סופי הוא קומפקטי ? ==
 +
 +
 +
האם כל מ״מ סופי הוא גם קומפקטי ?
 +
 +
כי קיימת הגדרה שקולה לקומפקטיות שאומרת שמ״מ הוא  קומפקטי אם לכל תת קבוצה אינסופית יש נקודת הצטברות וטענה זו
 +
מתקיימת במקרה שלנו (מ״מ סופי) באופן ריק, לא ?
 +
 +
תודה.
 +
 +
 +
'''אני לא מתרגלת אבל למיטב הבנתי התשובה היא כן.
 +
 +
'''גם מההגדרה ה"מקורית" של קומפקטיות- שלכל כיסוי פתוח יש תת-כיסוי סופי- אפשר לראות שמרחב סופי הוא קומפקטי באופן טריוויאלי משהו (לכל נקודה במרחב אפשר לקחת קבוצה שמכילה אותה מהכיסוי, והרי לנו תת-כיסוי סופי, פשוט כי מספר הנקודות הוא סופי). '''
 +
'''
 +
 +
אני מקווה שהבנו נכון :)
 +
 +
תודה !
 +
 +
* הבנתם נכון :) --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] ([[שיחת משתמש:לואי פולב|שיחה]]) 13:49, 22 באפריל 2014 (EDT)
 +
 +
== שאלה לגבי שפה ==
 +
בתרגול בשבוע שעבר נשאלתי אם ניתן להגדיר את השפה של A באופן הבא:חיתוך אוסף נקודות ההצטברות של A עם אוסף נקודות ההצטברות של המשלים של A. התשובה היא לא. דוגמה נגדית- השפה של כל נקודון בממשיים  (עם המטריקה האוקלידית) היא הנקודון עצמו (בדקו!) בעוד שהתוצאה של החיתוך הנ"ל שהוזכר היא קבוצה ריקה.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 16:07, 7 במאי 2014 (EDT)
 +
 +
== תרגיל 5 שאלה 1 - סעיף ג ==
 +
 +
חשבתי שאם מטריקות שקולות אזי היותה של אחת חסומה גורר חסימה של השניה, לא?
 +
אפשר להסביר שוב את התשובה שלכם?
 +
תודה
 +
* בתרגיל 4 שאלה 6 אתם מוכיחים שכל מטריקה שקולה למטריקה חסומה ובפרט גם מטריקה לא חסומה שקולה לחסומה ולכן חסימות היא תכונה שלא נשמרת בהכרח במעבר בין מטריקות שקולות.
 +
* מקרה פרטי של מטריקות שקולות הוא מטריקות המושרות מנורמות שקולות.  יש הגדרה מיחדת לנורמות שקולות שמופיעה בתרגיל 5.
 +
* חסימות כן נשמרת במעבר בין '''נורמות שקולות'''. כלומר אם נתונות שתי מטריקות שמושרות מנורמות שקולות אז חסימות של קבוצה לפי מטריקה אחת תגרור חסימות לפי האחרת. זה לא בגלל שהמטריקות היו שקולות אלא בגלל שהנורמות היו שקולות שזה תנאי חזק אפילו יותר.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 03:48, 29 במאי 2014 (EDT)
 +
 +
== תרגיל 7 שאלה 2א ==
 +
 +
 +
1. כתוב בתשובות שהנקודון {1} הוא סביבה של 1. מאיפה הנתון הזה? אין לנו מידע על קבוצות פתוחות במרחב {0,1}
 +
 +
2. מופיע במקרה השני שV היא הסביבה של x, ובגלל שהיא לא יכולה להיות כולה בסגור (כי היא פתוחה בלי חיתוך עם A) גם x לא בסגור. לא יכול להיות שV היא קבוצה גדולה יותר שלא כולה בסגור, ולכן על אף שיש לה חיתוך זה לא סותר את הימצאות x בסגור?
 +
 +
תודה
 +
:* לא צויינה טופולוגיה על המרחב {0,1} ולכן לפי סיכום גורף שלנו במהלך הקורס הכוונה לטופולוגיה המושרית מהטופולוגיה הסטנדרטית (אוקלידית) של <math>\mathbb{R}</math>. לא קשה לראות שהטופולוגיה המושרית היא הדיסקרטית.
 +
* אנו משתמשים בטענה <math>x\in cl(A)</math> אם ורק אם כל סביבה של <math>x</math> חותכת את <math>A</math>. מצאנו סביבה של <math>x</math> שלא חותכת את <math>A</math> ולכן לפי הטענה <math>x\notin cl(A)</math>.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 11:15, 12 ביוני 2014 (EDT)
 +
 +
== תרגיל 7 שאלה 6 ==
 +
 +
בניסיון לבנות סדרה נעשה שימוש ב-1/n, בהנחה שהמרחב הנורמי מכיל ביטויים כאלה. מכיוון שלא כתוב יתכן שהוא לדוג Z5 ואז זה שימוש לא נכון, לא?
 +
תודה
 +
:: הגדרנו  מרחב נורמי כמרחב וקטורי מעל הממשיים או המרוכבים עם נורמה לכן הביטויים שהוזכרו מוגדרים.  --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 10:00, 18 ביוני 2014 (EDT)
 +
 +
== שאלה לגבי הוכחה שאם מרחב המכפלה האוסדורף אז כל מרחב x הוא האוסדורף ==
 +
 +
בהוכחה מסתמכים על כך שהומיאומורפיזם שומר על תכונת האוסדורף.
 +
 +
מצד שני, להבנתי, לא למדנו שום משפט שמדבר על כך.
 +
 +
כל המשפטים שקישרו בין האוסדורף להומיאומורפיזם דרשו קומפקטיות של התחום.
 +
 +
ציטוט מההוכחה:
 +
 +
הוכחה: בהינתן β∈I נראה שX_β האוסדורף. כיוון שהנחנו שX_α≠ϕ לכל α  אנו יכולים לבנות תת מרחב Y_β⊆Π_(α∈I) X_α כפי שעשינו בטענה האחרונה. כיוון שΠ_(α∈I) X_α האוסדורף, נקבל שY_β האוסדורף (תת מרחב של האוסדורף הוא האוסדורף) וכיוון שX_β≅Y_β גם X_β האוסדורף.
 +
 +
הקביעה האחרונה לא ברורה.
 +
::* הטענה שהומיאומורפיזם שומר על תכונת האוסדורף נכונה. לגבי האם אתם צריכים לדעת את ההוכחה- על פניו אם לא הוכחתם בהרצאה אז יכול להיות שהמרצה פשוט מסתפק בכך שתגידו זאת. עדיף למען הסר ספק ששאלה מסוג זה תופנה אליו ולא אלינו המתרגלים.
 +
*לעצם הוכחת הטענה. אני אכתוב את הרעיון שהוא די טבעי. אם מרחב הוא האוסדורף ויש ממנו הומיאו' למרחב אחר. אז בהינתן שתי נקודות שונות במרחב השני מכיון שיש הומיאו' אז בפרט יש פונקציה שהיא הומיאו' וגם על ולכן יש שני מקורות שונים במרחב הראשון.
 +
*כעת משתמשים בכך שהראשון האוסדורף ומבצעים את ההפרדה לסביבות זרות <math>U,V</math>. כעת <math>f</math> הומיאו' ובפרט פתוחה ונקבל ש<math>f(U),f(V)</math> סביבות זרות של הנקודות שהתחלנו איתן.  להוכחת הזרות- <math>U,V</math> זרות וגם <math>f</math>  חח"ע.
 +
--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 13:31, 9 ביולי 2014 (EDT)
 +
 +
== תרגיל 7 שאלה 2א ==
 +
 +
יש דרך שחשבתי להוכיח קצרה יותר מכם, הייתי שמחה לדעת אם היא נכונה.
 +
Xa רציפה, {1} היא סגוחה, ולכן f-1({1}) סגוחה, ולכן A סגוחה, והסגור והפנים שווים A.
 +
מה הטעות..?:)
 +
::ההוכחה שלך טובה רק שהיא מוכיחה את 2 ב ולא את 2 א וכמו כן מוכיחה רק את הכיוון שרציפות הפונקציה האופיינית גוררת שA סגוחה ולא ההיפך. אם כי בשביל הכיוון ההפוך לא צריך לעבוד הרבה ואפשר להפעיל רעיונות שקשורים לפתרון שהצעת. אנחנו רצינו להוכיח את ב באמצעות א אבל אפשר להוכיח את ב ישירות ובלי סעיף א למשל בדרך שלך. --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 06:45, 1 בספטמבר 2014 (EDT)
 +
 +
באמת לא הבנתי את ההבדל. אם x שייך לX וx לא שייך לשפה זה פשוט אומר שהשפה ריקה, לא? מה ההבדל בין השניים?
 +
::* כל העניין בסעיף א הוא נקודתי ולא גלובלי.
 +
* עבור איקס מסוים ששייך ל<math>X</math> הוא יכול להיות לא שייך לשפה של <math>A</math> ועדיין השפה לא ריקה.
 +
*אם יודעים ש'''לכל''' איקס ששייך ל<math>X</math> מתקיים שאיקס לא שייך לשפה של <math>A</math>  אז באמת השפה ריקה.
 +
*  דוגמה קונקרטית : למשל <math>X=\mathbb R</math> המרחב הממשי הסטנדרטי. <math>A=(2,4)</math> אז השפה של <math>A</math> '''אינה ריקה''' והיא בדיוק הקבוצה הבאה בת שתי נקודות <math>\{2,4\}</math>. אם ניקח <math>x=3\in X</math> אז יתקיים  ש<math>x</math> לא בשפה של <math>A</math> ואז לפי סעיף א הפונקציה האופיינית <math>\chi_A</math> כן רציפה בנקודה <math>x=3</math>  וכאמור השפה אינה ריקה אלא בת שתי נקודות.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 11:08, 1 בספטמבר 2014 (EDT)
 +
 +
בעצם בסעיף א ביקשתם להוכיח עבור כל איקס בנפרד, ומשם מסיקים שהשפה ריקה? אם סעיף א יהיה במבחן, ההוכחה שלי תתקבל?
 +
תודה
 +
::* לגבי השאלה הראשונה- כן הבנת נכון.
 +
* אני לא בטוח שהבנתי את השאלה השניה. השאלה שלך היא שאם  במבחן יופיע גם סעיף א אז אם ניתן להוכיח את סעיף ב בדרך שלך וללא שימוש בסעיף א? אם כן התשובה חיובית (אלא אם כן נאמר במפורש הוכיחו רק באמצעות סעיף א). --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 17:58, 1 בספטמבר 2014 (EDT)
 +
 +
שאלתי האם להוכיח את ההוכחה שלי לא מספיקה גם ל-א, כי אם השפה ריקה לכל x אז לכל x בX הוא ל אבשפה. למה זה לא מספיק..? מקווה שאני לא חוזרת על עצמי כי לא לגמרי הבנתי...
 +
:: לפי דעתי אי אפשר להוכיח את א בדרך שציינת אלא רק את ב. במצב שיש רציפות בנקודה מסוימת אבל אין רציפות בכל הנקודות. למשל בדוגמה שציינתי קודם יש רציפות בנקודה 3 ואין רציפות בנקודה 2 ששייכת לשפה. ההוכחה שלך שמשתמשת ברציפות גלובלית (תמונה הפוכה של סגוחה היא סגוחה) לא תעבוד לסעיף א או לפחות אני לא רואה איך.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 12:15, 2 בספטמבר 2014 (EDT)
 +
 +
== תרגיל 10 שאלה 3א ==
 +
 +
סביר שיש לי טעות, אבל אני מוצאת דוגמא נגדית למה שצריך להוכיח ב3.
 +
נניח נבחר את X להיות R על הטופולוגיה הקו-סופית. אז הנקודון x הוא סגור (קו-סופי זה T1) ובגלל שמה שהוכחנו ב2א גם x*x סגור בX*X. אבל X אינו האוסדורף.
 +
איפה הטעות שלי?
 +
כמו כן, בתשובה לתרגיל הזה כתוב 'מדוע?' שלא הצלחתי להסביר לעצמי, כך שלא הבנתי את ההוכחה שלכם.
 +
תודה.
 +
::* מכפלת הנקודונים <math>\{x\}\times\{x\}</math> היא בעצם הנקודון <math>\{(x,x)\}</math> ב<math>\mathbb R^2</math> ואכן כל נקודון מהסוג הזה סגור ב<math>\mathbb R^2</math> עם הטופולוגיה שציינת מהסיבה שאמרת. זה לא אומר שהאלכסון סגור שכן האלכסון הוא '''איחוד של כל הנקודונים האלו''' ואיחוד אינסופי של סגורות אינו סגור בהכרח. המרחב באמת אינו האוסדורף והאלכסון לא סגור וזה לא סותר את זה שכל הנקודונים הנ"ל כן סגורים.
 +
* לגבי השאלה השניה-<math>\exists x\in U\cap V</math> שכן החיתוך לא ריק ולכן  <math>(x,x)\in (U\times V) \cap \Delta</math> ומכאן שהחיתוך האחרון לא ריק --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 14:01, 2 בספטמבר 2014 (EDT)
 +
 +
הבנתי. תודה.

גרסה אחרונה מ־00:47, 3 בספטמבר 2014

חזרה לדף הקורס


גלול לתחתית העמוד


הוספת שאלה חדשה

הוסף שאלה חדשה (רשום כותרת לשאלה, רשום את תוכן השאלה ולחץ על שמירה למטה מימין לסיום).

-עזרה על עיצוב הטקסט וכתיב מתמטי תוכלו למצוא כאן

אם אתם רוצים לשאול שאלה עליכם ליצור חשבון משתמש באתר.

שאלות

המרחב l_\infty

בתרגול האחרון הגדרנו את: l_\infty=\{(x_n)|\ \forall n\in \mathbb{N}:x_n\in \mathbb{R} \wedge sup|x_n|< \infty \}

(דמיינו שיש מסביב להגדרה סוגריים מסולסלים, משום מה זה לא מצייר לי אותם. גם בכל ה-\{e_n\} אמורים להיות סוגריים מסולסלים...)

כלומר, l_\infty הוא מרחב של סדרות ממשיות חסומות.


אחר כך הגדרנו סדרה \{e_n\} על ידי: e_1=(1,0,0,0,...) e_2=(0,1,0,0,...) e_3=(0,0,1,0,...) וכן הלאה.

ואז התבקשנו להראות ש-\{e_n\} לא מתכנסת ב-l_\infty (למרות שהיא כן מתכנסת רכיב-רכיב).


אבל, למיטב הבנתי, \{e_n\} בכלל לא שייכת למרחב l_\infty, כי איבריה לא ממשיים (לכל i סדרת הרכיבים ה-i-ים היא ממשית, אבל \{e_n\} היא סדרה וקטורית). לא?...


הסדרה \{e_n\}_{n\in \mathbb N} אכן לא שייכת ל l_\infty היא מוכלת בו וזה מה שצריך. כלומר לכל n\in \mathbb N מתקיים e_n\in l_\infty. תמיד כשמדברים על התכנסות של סדרה במרחב מטרי לנקודה אז הסדרה אמורה להיות מוכלת במרחב. אצלנו מדובר בסדרה של סדרות כי כפי שאמרת אכן כל איבר במרחב עפ"י ההגדרה הוא סדרה חסומה.--מני (שיחה) 06:22, 9 במרץ 2014 (EDT)

הערה לגבי הכתיבה המתמטית:

  • שימו לב שהסינטקס של סימן השייכות הוא "in\"
  • על מנת לעשות סוגריים מסולסלים בתוך הפורמט המתמטי, יש לשים לפניהם את הלוכסן: "{\"

--לואי (שיחה) 07:47, 9 במרץ 2014 (EDT)


אוקיי, הבנתי ואתה צודק. הסדרה לא צריכה להיות שייכת למרחב, אלא האיברים שלה.

אבל עכשיו יש לי שאלה נוספת...כל איבר (במרחב וכן בסדרה \{e_n\}_{n\in \mathbb N}) הוא סדרה או וקטור אינסופי. אז איך מוגדרת המטריקה במרחב? מה המרחק, נניח, בין e_1 לבין e_2?

למעשה l_\infty זו הקבוצה של הסדרות הממשיות החסומות עם נורמה ספציפית שהיא הסורפמום של הערכים המוחלטים של איברי הסדרה. תמיד כשנדבר על מטריקה בסיטואציה של מרחב נורמי נתכוון למטריקה המושרית מהנורמה. המרחק בין שני איברים הוא הנורמה של ההפרש. בוקטור e_1-e_2 יש 1 ברכיב הראשון, מינוס 1 בשני ואפס בכל השאר. לכן הסופרמום של הערכים המוחלטים הוא 1. אם ממש רוצים לכתוב פורמלית כנראה שצריך לעבוד עם אינדקסציה כפולה-

d(e_1,e_2)=||e_1-e_2||=\sup\{|(e_1-e_2)_k|:k\in \mathbb N\}=1. באופן כללי לכל n טבעי הרכיב הקיי של איבר e_n מקיים (e_n)_k=1 אם n=k ואפס אחרת. כך גם אפשר להגיע ל \sup\{|(e_1-e_2)_k|:k\in \mathbb N\}=1 לפי מה שציינתי קודם. --מני (שיחה) 18:36, 9 במרץ 2014 (EDT)


הבנתי. תודה!

בבקשה. שמתי לב עכשיו ששכחתי להוסיף את הערך המוחלט בתוך הנוסחה עצמה. תיקנתי את זה למעלה.--מני (שיחה) 04:33, 11 במרץ 2014 (EDT)

עזרה בהוכחת כיוון במשפט מההרצאה

שלום.המרצה נתן משפט בו יש תכונות שקולות לגבי נקודות הצטברות. אחד מהכיוונים שהוא אמר להוכיח ואני לא בטוחה איך לעשות זאת זה כדלקמן:

"אם יש סדרת נקודות {x_n} שבה p לא מופיע וגם x_n->p אזי בכל סביבה של p יש אינסוף נקודות של A.

הנתונים הם:M מרחב מטרי ו-A מוכל ב-M. ובנוסף p שייכת ל-A

כמה דברים שיכולים לעזור
  • אני חושב שיש טעות בנתונים. הסדרה מוכלת בA והנקודה p שייכת ל-M ולא בהכרח ל-A.
  • להשתמש בהגדרה של התכנסות דרך סביבות.
  • קבוצה פתוחה פחות סגורה זה למעשה חיתוך של שתי פתוחות ולכן פתוחה.
  • כל נקודון במ"מ הוא קבוצה סגורה וכנ"ל מספר סופי של נקודות.
  • מחלק מהשלבים הקודמים נקבל שסביבה של נקודה p פחות קבוצה סופית של נקודות השונות מp גם היא סביבה של p. שוב אפשר להיעזר בשלב הראשון.

--מני (שיחה) 12:04, 18 במרץ 2014 (EDT)


דווקא אין טעות בנתונים.אתה יכול לראות זאת בהרצאה השנייה של ד״ר נוביק בדרופבוקס בגרסת PDF.


  • קובץ שמועלה מן הסתם יכול להכיל טעויות וזה המקרה כאן. מה שטענתי הוא שלא צריך להניח שp שייכת ל-A ההוכחה עובדת בכל מקרה אם הנקודה בקבוצה או לא. לגבי מה שנאמר בהרצאה אני מניח שיש טעות כאן בקובץ עצמו. אם תסתכלי בסיכומי הרצאות מלפני שנתיים שהועלו לאתר תראי שp שייכת ל-M. ככלל נקודת הצטברות של קבוצה לא צריכה להשתייך לקבוצה.--מני (שיחה) 16:39, 18 במרץ 2014 (EDT)

תרגיל 2, שאלה 4

הסבר קצת יותר מפורט בשאלה 4 תרגיל בית 2:האם זה פשוט לקחת כל רכיב בסדרה ולמצוא לה סופרמום ואז זה הגבול? או שאולי אני מתבלבלת

תודה מראש


  • תחילה שימי לב שבכל רכיב אין מדובר בסופרמום. למשל, ברכיב השלישי האיבר הראשון יהיה \frac{4}{3}, שהוא יותר גדול מהגבול, ולכן הגבול הוא אינו הסופרמום.
  • שימי לב שהתכנסות רכיב-רכיב אינה מספיקה להתכנסות. מצד שני, זה כן אפשרי להשתמש בגבול רכיב-רכיב על מנת לקבל אינטואיציה/לנחש את הגבול.
  • הערה כללית: להבא נא להפריד שאלות שלא קשורות זו לזו. תודה :)

--לואי (שיחה) 11:41, 18 במרץ 2014 (EDT)

תרגיל 4 שאלה 2

הפרכה לשקילות א' וג':

R מ"מ, S=\{ \}

באופן ריק, כל סדרה \{x_n\} \subseteq S השואפת ל3 היא קבועה לבסוף.

והרי 3 אינה שייכת לא לS ולא לS-S'

  • שימו לב שנתון כי x\in S מה שאומר ש-S אינה ריקה. --לואי (שיחה) 13:42, 20 במרץ 2014 (EDT)

שאלה שקשורה לשאלה 3 סעיף ג בתרגיל בית 4

איך אפשר להסביר שהרציונלים הם מרחב שלם?

  • הרציונליים עם המטריקה הדיסקרטית הם מרחב מטרי שלם כי כל קבוצה יחד עם המטריקה הדיסקרטית היא מ"מ שלם.
  • הוכחה לכך בתרגיל בית 2 שאלה 3.
  • קבוצת הרציונליים עם המטריקה הרגילה (האוקלידית) המושרית מהממשיים אינה מרחב מטרי שלם כפי שראיתם באינפי 1.

--מני (שיחה) 09:55, 9 באפריל 2014 (EDT)

שאלות לגבי הבוחן

לגבי ניסוחי הגדרות חייב ללמוד את כל מה שעשינו עד ההרצאה האחרונה גם אם לא ראינו זאת בתרגול?הגענו עד קשירות.שאלות יילקחו מתרגולים ותרגילים אפילו מסעיפים מעורבים?

יש הודעה חדשה לגבי החומר לבוחן ומבנה הבוחן שהועלתה עכשיו. קשירות לא תיכלל בחומר. השאלות יכולות להיות מסעיפים מעורבים ואפילו אפשרי שיהיו סעיפים חדשים לגמרי. כמובן כל הסעיפים יהיו מבוססים על החומר לבוחן כפי שצויין בהודעה. --מני (שיחה) 11:02, 10 באפריל 2014 (EDT)

תכונה שקולה לקומפקטיות

בהרצאה 3 הוכחנו את השקילות הבאה:

M קומפקטי אמ"מ לכל תת קבוצה אינסופית A\subseteq M יש נקודת הצטברות ב-M.


בטעות ניסיתי להוכיח כיוון אחד באופן הבא (והחזק יותר):

אם M קומפקטי, אז לכל תת-קבוצה אינסופית A\subseteq M יש נקודת הצטברות ב-A.


הטיעון שלי הוא כזה (והוא מאד דומה למה שעשינו בהרצאה):

תהא A\subseteq M תת-קבוצה אינסופית, ונניח בשלילה שאין לה נקודת הצטברות השייכת לה. אז לכל a\in A יש \epsilon _a כך ש: B(a,\epsilon _a)\cap A=\left \{ a \right \}. לפי הלמה השימושית: \bigcup _{a\in A} B(a,\epsilon _a)= A וזה כיסוי פתוח של A. אבל כל קבוצה בכיסוי מכילה נקודה בודדת ומכיוון ש-A אינסופית אין תת-כיסוי סופי, בסתירה לכך ש-A קומפקטית.


והשאלה היא: האם יש טעות בטיעון? או שהטענה החזקה יותר הנ"ל נכונה אף היא?

  • נראה לי שיש לך שם איזה איחוד אחד מיותר (הראשון), לא? ובכל אופן, השתמשת בעובדה ש-A קומפקטית, אבל זה לא נתון. נתון שהמרחב כולו קומפקטי.--לואי (שיחה) 14:07, 12 באפריל 2014 (EDT)


נכון, תודה. (והורדתי את האיחוד המיותר...)

שאלה לגבי טענה קטנה בלי הוכחה שראינו בתרגול

בתרגול האחרון הייתה טענה שעבור טופולוגיות A ו B כך שA מוכלת בB אזי התכנסות סדרה מסוימת ל-x כלשהו לפי טופולוגיה B גוררת התכנסות לפי טופולוגיה A.למה זה נכון?

  • זה נובע מהגדרת התכנסות במ"ט ומכך שכל סביבה של הנקודה בטופולוגיה הקטנה היא סביבה שלה בטופולוגיה הגדולה יותר. --מני (שיחה) 04:18, 16 באפריל 2014 (EDT)

שאלה לגבי שאלה 4 בתרגיל בית 4

לא כל כך הבנתי את ההסבר לכך ש-A לא קומפקטי. חוץ מזה, זה נראה שיש טעות כלשהי בסימונים של האותיות(אולי במקום X כתבתם A או משהו כזה). איפה שכתוב (למה?) בפתרון לא הבנתי את הסיבה. מהטענות והמשפטים של ההרצאות לא מצאתי את ההסבר לזה.

  • אין בפתרון טעות. קומפקטיות היא תכונה של מרחב מטרי אז כשנשאלת השאלה אם A קומפקטי או לא צריך להבין שיש לבדוק האם תת המרחב המטרי A הוא קומפקטי.
  • מוצאים תת קבוצה אינסופית של A שאין לה נקודות הצטברות בתת המרחב המטרי (A,d) ומסיקים עפ"י משפט ש (A,d) לא קומפקטי.
  • תת הקבוצה האינסופית של A ללא נקודות הצטברות ב(A,d) היא A עצמה.
  • הסבר אפשרי-כל נקודת הצטברות שיש לA ב(A,d) תהיה גם נקודת הצטברות של A ב -

(X,d) כי כל סדרה שכל איבריה שונים מA השואפת לנקודה a\in A ב-(A,d) תשאף גם ב(X,d) כי המרחקים מוגדרים אותו הדבר (מדובר בת"מ מטרי). אבל נקודת ההצטברות היחידה של A ב-(X,d) היא x שכמובן אינה יכולה להיות נקודת הצטברות של A ב (A,d) שכן x אינה שייכת למרחב (A,d). נקודת הצטברות של קבוצה במ"מ לא צריכה להיות שייכת לקבוצה אבל בוודאי לפי הגדרה צריכה להיות שייכת למרחב המטרי.--מני (שיחה) 03:58, 20 באפריל 2014 (EDT)

מטריקות שקולות

האם יש איזושהי דרך להראות ששתי מטריקות על מ״מ שקולות ?

ראינו בהרצאה שהמטריקה האוקלידית שקולה למטריקה אינסוף (זו שנובעת מנורמה אינסוף) וכנימוק נאמר כי אפשר להכניס ריבוע בכל עיגול ועיגול בכל ריבוע (כדורים במ״מ האלו).

מה בעצם טענו פה ? איך זה מראה שהמטריקות שקולות ?

תודה.

  • להראות שלכל איבר איקס ולכל סדרה מתקיים: הסדרה מתכנסת לאיבר איקס במטריקה אחת אם ורק אם היא מתכנסת לאיבר איקס במטריקה השניה ולפי דעתי יש לכם דוגמה כזו בש"ב עם מטריקה ששוקלה לדיסקרטית.
  • אופציה אחרת להראות שכל פתוחה לפי מטריקה אחת פתוחה לפי מטריקה השניה וההיפך.
  • נניח שבין כל עיגול ללא השפה ונקודה השייכת לעיגול (כדור פתוח במישור לפי האוקלידית) אפשר להשחיל ריבוע (ללא השפה)

שמרכזו הנקודה שהוא כדור פתוח במטריקת אינסוף (מה שגיאומטרית אנו יודעים שאפשרי). מזה ינבע שעיגול הוא קבוצה פתוחה במטריקת אינסוף. בגלל שבין כל ריבוע ונקודה השייכת לריבוע אפשר להשחיל עיגול שמרכזו הנקודה ניתן להסיק שכל ריבוע הוא קבוצה פתוחה במטריקה האוקלידית. מכיון שכל פתוחה במ"מ היא איחוד (במקרה של קבוצה ריקה איחוד ריק) של כדורים פתוחים נקבל שאוסף הפתוחות לפי כל אחת מהמטריקות מתלכד ולכן הן שקולות. . --מני (שיחה) 06:18, 22 באפריל 2014 (EDT)

סדרות קושי

לאחר שעסקנו בהרצאה על סדרות קושי ניתנה דוגמא של מ״מ בלי סדרות קושי: המספרים הטבעיים עם המטריקה הדיסקרטית.

אבל לפי דעתי בכל מרחב מטרי יש סדרות קושי. אפשר לקחת סדרה קבועה או קבועה לבסוף ואז היא תתכנס ותהיה סדרת קושי.

יכול להיות שפשוט לא הבנתי את המרצה נכון לגבי הדוגמא ? והאם הטענה בשורה מעל נכונה ?

תודה.

  • המרצה לפי דעתי נתן דוגמה למ"מ ולסדרה במרחב המטרי ללא תתי סדרות קושי והדוגמה היא המרחב שציינת והמטריקה שציינת עם סדרת הטבעיים. הוא לא התכוון שבמרחב המטרי הזה לכל סדרה אין תתי סדרות קושי.
  • בכל מ"מ יש סדרת קושי לפי ההסבר שנתת. --מני (שיחה) 06:22, 22 באפריל 2014 (EDT)

מ״מ סופי הוא קומפקטי ?

האם כל מ״מ סופי הוא גם קומפקטי ?

כי קיימת הגדרה שקולה לקומפקטיות שאומרת שמ״מ הוא קומפקטי אם לכל תת קבוצה אינסופית יש נקודת הצטברות וטענה זו מתקיימת במקרה שלנו (מ״מ סופי) באופן ריק, לא ?

תודה.


אני לא מתרגלת אבל למיטב הבנתי התשובה היא כן.

גם מההגדרה ה"מקורית" של קומפקטיות- שלכל כיסוי פתוח יש תת-כיסוי סופי- אפשר לראות שמרחב סופי הוא קומפקטי באופן טריוויאלי משהו (לכל נקודה במרחב אפשר לקחת קבוצה שמכילה אותה מהכיסוי, והרי לנו תת-כיסוי סופי, פשוט כי מספר הנקודות הוא סופי).

אני מקווה שהבנו נכון :)

תודה !

  • הבנתם נכון :) --לואי (שיחה) 13:49, 22 באפריל 2014 (EDT)

שאלה לגבי שפה

בתרגול בשבוע שעבר נשאלתי אם ניתן להגדיר את השפה של A באופן הבא:חיתוך אוסף נקודות ההצטברות של A עם אוסף נקודות ההצטברות של המשלים של A. התשובה היא לא. דוגמה נגדית- השפה של כל נקודון בממשיים (עם המטריקה האוקלידית) היא הנקודון עצמו (בדקו!) בעוד שהתוצאה של החיתוך הנ"ל שהוזכר היא קבוצה ריקה.--מני (שיחה) 16:07, 7 במאי 2014 (EDT)

תרגיל 5 שאלה 1 - סעיף ג

חשבתי שאם מטריקות שקולות אזי היותה של אחת חסומה גורר חסימה של השניה, לא? אפשר להסביר שוב את התשובה שלכם? תודה

  • בתרגיל 4 שאלה 6 אתם מוכיחים שכל מטריקה שקולה למטריקה חסומה ובפרט גם מטריקה לא חסומה שקולה לחסומה ולכן חסימות היא תכונה שלא נשמרת בהכרח במעבר בין מטריקות שקולות.
  • מקרה פרטי של מטריקות שקולות הוא מטריקות המושרות מנורמות שקולות. יש הגדרה מיחדת לנורמות שקולות שמופיעה בתרגיל 5.
  • חסימות כן נשמרת במעבר בין נורמות שקולות. כלומר אם נתונות שתי מטריקות שמושרות מנורמות שקולות אז חסימות של קבוצה לפי מטריקה אחת תגרור חסימות לפי האחרת. זה לא בגלל שהמטריקות היו שקולות אלא בגלל שהנורמות היו שקולות שזה תנאי חזק אפילו יותר.--מני (שיחה) 03:48, 29 במאי 2014 (EDT)

תרגיל 7 שאלה 2א

1. כתוב בתשובות שהנקודון {1} הוא סביבה של 1. מאיפה הנתון הזה? אין לנו מידע על קבוצות פתוחות במרחב {0,1}

2. מופיע במקרה השני שV היא הסביבה של x, ובגלל שהיא לא יכולה להיות כולה בסגור (כי היא פתוחה בלי חיתוך עם A) גם x לא בסגור. לא יכול להיות שV היא קבוצה גדולה יותר שלא כולה בסגור, ולכן על אף שיש לה חיתוך זה לא סותר את הימצאות x בסגור?

תודה

  • לא צויינה טופולוגיה על המרחב {0,1} ולכן לפי סיכום גורף שלנו במהלך הקורס הכוונה לטופולוגיה המושרית מהטופולוגיה הסטנדרטית (אוקלידית) של \mathbb{R}. לא קשה לראות שהטופולוגיה המושרית היא הדיסקרטית.
  • אנו משתמשים בטענה x\in cl(A) אם ורק אם כל סביבה של x חותכת את A. מצאנו סביבה של x שלא חותכת את A ולכן לפי הטענה x\notin cl(A).--מני (שיחה) 11:15, 12 ביוני 2014 (EDT)

תרגיל 7 שאלה 6

בניסיון לבנות סדרה נעשה שימוש ב-1/n, בהנחה שהמרחב הנורמי מכיל ביטויים כאלה. מכיוון שלא כתוב יתכן שהוא לדוג Z5 ואז זה שימוש לא נכון, לא? תודה

הגדרנו מרחב נורמי כמרחב וקטורי מעל הממשיים או המרוכבים עם נורמה לכן הביטויים שהוזכרו מוגדרים. --מני (שיחה) 10:00, 18 ביוני 2014 (EDT)

שאלה לגבי הוכחה שאם מרחב המכפלה האוסדורף אז כל מרחב x הוא האוסדורף

בהוכחה מסתמכים על כך שהומיאומורפיזם שומר על תכונת האוסדורף.

מצד שני, להבנתי, לא למדנו שום משפט שמדבר על כך.

כל המשפטים שקישרו בין האוסדורף להומיאומורפיזם דרשו קומפקטיות של התחום.

ציטוט מההוכחה:

הוכחה: בהינתן β∈I נראה שX_β האוסדורף. כיוון שהנחנו שX_α≠ϕ לכל α אנו יכולים לבנות תת מרחב Y_β⊆Π_(α∈I) X_α כפי שעשינו בטענה האחרונה. כיוון שΠ_(α∈I) X_α האוסדורף, נקבל שY_β האוסדורף (תת מרחב של האוסדורף הוא האוסדורף) וכיוון שX_β≅Y_β גם X_β האוסדורף.

הקביעה האחרונה לא ברורה.

  • הטענה שהומיאומורפיזם שומר על תכונת האוסדורף נכונה. לגבי האם אתם צריכים לדעת את ההוכחה- על פניו אם לא הוכחתם בהרצאה אז יכול להיות שהמרצה פשוט מסתפק בכך שתגידו זאת. עדיף למען הסר ספק ששאלה מסוג זה תופנה אליו ולא אלינו המתרגלים.
  • לעצם הוכחת הטענה. אני אכתוב את הרעיון שהוא די טבעי. אם מרחב הוא האוסדורף ויש ממנו הומיאו' למרחב אחר. אז בהינתן שתי נקודות שונות במרחב השני מכיון שיש הומיאו' אז בפרט יש פונקציה שהיא הומיאו' וגם על ולכן יש שני מקורות שונים במרחב הראשון.
  • כעת משתמשים בכך שהראשון האוסדורף ומבצעים את ההפרדה לסביבות זרות U,V. כעת f הומיאו' ובפרט פתוחה ונקבל שf(U),f(V) סביבות זרות של הנקודות שהתחלנו איתן. להוכחת הזרות- U,V זרות וגם f חח"ע.

--מני (שיחה) 13:31, 9 ביולי 2014 (EDT)

תרגיל 7 שאלה 2א

יש דרך שחשבתי להוכיח קצרה יותר מכם, הייתי שמחה לדעת אם היא נכונה. Xa רציפה, {1} היא סגוחה, ולכן f-1({1}) סגוחה, ולכן A סגוחה, והסגור והפנים שווים A. מה הטעות..?:)

ההוכחה שלך טובה רק שהיא מוכיחה את 2 ב ולא את 2 א וכמו כן מוכיחה רק את הכיוון שרציפות הפונקציה האופיינית גוררת שA סגוחה ולא ההיפך. אם כי בשביל הכיוון ההפוך לא צריך לעבוד הרבה ואפשר להפעיל רעיונות שקשורים לפתרון שהצעת. אנחנו רצינו להוכיח את ב באמצעות א אבל אפשר להוכיח את ב ישירות ובלי סעיף א למשל בדרך שלך. --מני (שיחה) 06:45, 1 בספטמבר 2014 (EDT)

באמת לא הבנתי את ההבדל. אם x שייך לX וx לא שייך לשפה זה פשוט אומר שהשפה ריקה, לא? מה ההבדל בין השניים?

  • כל העניין בסעיף א הוא נקודתי ולא גלובלי.
  • עבור איקס מסוים ששייך לX הוא יכול להיות לא שייך לשפה של A ועדיין השפה לא ריקה.
  • אם יודעים שלכל איקס ששייך לX מתקיים שאיקס לא שייך לשפה של A אז באמת השפה ריקה.
  • דוגמה קונקרטית : למשל X=\mathbb R המרחב הממשי הסטנדרטי. A=(2,4) אז השפה של A אינה ריקה והיא בדיוק הקבוצה הבאה בת שתי נקודות \{2,4\}. אם ניקח x=3\in X אז יתקיים שx לא בשפה של A ואז לפי סעיף א הפונקציה האופיינית \chi_A כן רציפה בנקודה x=3 וכאמור השפה אינה ריקה אלא בת שתי נקודות.--מני (שיחה) 11:08, 1 בספטמבר 2014 (EDT)

בעצם בסעיף א ביקשתם להוכיח עבור כל איקס בנפרד, ומשם מסיקים שהשפה ריקה? אם סעיף א יהיה במבחן, ההוכחה שלי תתקבל? תודה

  • לגבי השאלה הראשונה- כן הבנת נכון.
  • אני לא בטוח שהבנתי את השאלה השניה. השאלה שלך היא שאם במבחן יופיע גם סעיף א אז אם ניתן להוכיח את סעיף ב בדרך שלך וללא שימוש בסעיף א? אם כן התשובה חיובית (אלא אם כן נאמר במפורש הוכיחו רק באמצעות סעיף א). --מני (שיחה) 17:58, 1 בספטמבר 2014 (EDT)

שאלתי האם להוכיח את ההוכחה שלי לא מספיקה גם ל-א, כי אם השפה ריקה לכל x אז לכל x בX הוא ל אבשפה. למה זה לא מספיק..? מקווה שאני לא חוזרת על עצמי כי לא לגמרי הבנתי...

לפי דעתי אי אפשר להוכיח את א בדרך שציינת אלא רק את ב. במצב שיש רציפות בנקודה מסוימת אבל אין רציפות בכל הנקודות. למשל בדוגמה שציינתי קודם יש רציפות בנקודה 3 ואין רציפות בנקודה 2 ששייכת לשפה. ההוכחה שלך שמשתמשת ברציפות גלובלית (תמונה הפוכה של סגוחה היא סגוחה) לא תעבוד לסעיף א או לפחות אני לא רואה איך.--מני (שיחה) 12:15, 2 בספטמבר 2014 (EDT)

תרגיל 10 שאלה 3א

סביר שיש לי טעות, אבל אני מוצאת דוגמא נגדית למה שצריך להוכיח ב3. נניח נבחר את X להיות R על הטופולוגיה הקו-סופית. אז הנקודון x הוא סגור (קו-סופי זה T1) ובגלל שמה שהוכחנו ב2א גם x*x סגור בX*X. אבל X אינו האוסדורף. איפה הטעות שלי? כמו כן, בתשובה לתרגיל הזה כתוב 'מדוע?' שלא הצלחתי להסביר לעצמי, כך שלא הבנתי את ההוכחה שלכם. תודה.

  • מכפלת הנקודונים \{x\}\times\{x\} היא בעצם הנקודון \{(x,x)\} ב\mathbb R^2 ואכן כל נקודון מהסוג הזה סגור ב\mathbb R^2 עם הטופולוגיה שציינת מהסיבה שאמרת. זה לא אומר שהאלכסון סגור שכן האלכסון הוא איחוד של כל הנקודונים האלו ואיחוד אינסופי של סגורות אינו סגור בהכרח. המרחב באמת אינו האוסדורף והאלכסון לא סגור וזה לא סותר את זה שכל הנקודונים הנ"ל כן סגורים.
  • לגבי השאלה השניה-\exists x\in U\cap V שכן החיתוך לא ריק ולכן (x,x)\in (U\times V) \cap \Delta ומכאן שהחיתוך האחרון לא ריק --מני (שיחה) 14:01, 2 בספטמבר 2014 (EDT)

הבנתי. תודה.

מקור: https://math-wiki.com/index.php?title=שיחה:88-222_תשעד_סמסטר_ב_נוביק&oldid=45230