הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - תרגול/6.3.11"
מתוך Math-Wiki
< משתמש:אור שחף | 133 - תרגול
מ (←פתרון: תיקון טעות) |
|||
שורה 38: | שורה 38: | ||
<!-- | <!-- | ||
− | '''באופן כללי:''' בפונקציות מהצורה <math>\sin^n(x)\cos^m(x)</math> (עבור <math>n,m\in\mathbb N</math>) נשתמש בשיטת ההצבה אם <math> | + | '''באופן כללי:''' בפונקציות מהצורה <math>\sin^n(x)\cos^m(x)</math> (עבור <math>n,m\in\mathbb N</math>) נשתמש בשיטת ההצבה אם <math>n</math> אי זוגי, באופן הבא: נציב <math>y=\sin^\frac{n+1}2(x)</math> ואז <math>\mathrm dy=\frac{n+1}2\sin^\frac{n-1}2(x)\cos(x)\mathrm dx</math> ולכן <math>\sin^n(x)\cos^m(x)\mathrm dx=\frac2{n+1}\cos^{m-1}(x)\cdot\frac{n+1}2\cdot\sin^\frac{n+1}2(x)\sin^\frac{n-1}2(x)\cos(x)\mathrm dx=\frac2{n+1}y</math>. |
אם <math>n+m</math> זוגי ננסה להשתמש בזהויות השונות, כמו | אם <math>n+m</math> זוגי ננסה להשתמש בזהויות השונות, כמו | ||
שורה 55: | שורה 55: | ||
לפי אינטגרציה בחלקים, נגדיר <math>f(x)=x\ \and\ g(x)=e^x</math>. לכן האינטגרל שווה ל-<math>xe^x-\int1e^x\mathrm dx=xe^x-e^x+c</math>. {{משל}} | לפי אינטגרציה בחלקים, נגדיר <math>f(x)=x\ \and\ g(x)=e^x</math>. לכן האינטגרל שווה ל-<math>xe^x-\int1e^x\mathrm dx=xe^x-e^x+c</math>. {{משל}} | ||
− | + | '''מסקנה:''' לכל פולינום ממעלה <math>n\in\mathbb N</math> כפול פונקציה g שמקיימת (עבור <math>m\in\mathbb N</math> כלשהו) <math>g^{(m)}(x)=g(x)</math> נעשה אינטגרציה בחלקים n פעמים ונקבל את הפתרון<!--: {{left|<math>\begin{align}\int g(x)\sum_{k=0}^n a_kx^k\mathrm dx&=g^{(m-1)}(x)\sum_{k=0}^n a_kx^k-\int g^{(m-1)}(x)\sum_{k=1}^n a_k\cdot kx^{k-1}\mathrm dx\\&=\dots\\&=\sum_{i=0}^{n-1}(-1)^i g^{(m-i-1)}(x)\sum_{k=i}^n a_k \frac{k!}{(k-i)!}x^{k-i}+(-1)^n\int g^{(m-n)}(x)\mathrm dx\\&=\sum_{i=0}^n(-1)^i g^{(m-i-1)}(x)\sum_{k=i}^n a_k \frac{k!}{(k-i)!}x^{k-i}+c\end{align}</math>}}--></li> | |
− | '''מסקנה:''' לכל פולינום ממעלה <math>n\in\mathbb N</math> כפול פונקציה שמקיימת (עבור <math>m\in\mathbb N</math> כלשהו) <math>g^{(m)}(x)=g(x)</math> נעשה אינטגרציה בחלקים n פעמים ונקבל את הפתרון | + | |
<li><math>\int\ln(x)\mathrm dx</math> | <li><math>\int\ln(x)\mathrm dx</math> | ||
===פתרון=== | ===פתרון=== |
גרסה מ־10:28, 27 במרץ 2011
תוכן עניינים
שיטות פרמיטיביות לחישוב שטחים
המטרה: לחשב שטח מתחת לכל עקומה (כמעט).
דוגמה 1
חשב את השטח הכלוא בין ציר ה-x לעקומה במקרים הבאים:
-
פתרון: נשים לב להגדרת לפיה האינטגרל שווה ל-. גרף (1) מספיק לחשב את השטחים I ו-II. נעשה זאת לפי שטח משולש: עבור I - ועבור II - ולכן השטח הכולל הוא 6.5.
הערה: אם התחום היה, למשל, היינו יכולים לחשב לפי שטח טרפז. - . פתרון: נבדוק מהו גרף הפונקציה. נסמן . קיבלנו מעגל - גרף (2). מסימטריות המעגל אפשר לקחת חצי משטח המעגל.
- , כאשר a,b הם גבולות העקומה. פתרון: נסמן . זוהי אליפסה שמרכזה ב-. נסמן ולפי נוסחה לשטח אליפסה () נקבל . האינטגרל הוא מחצית השטח, כלומר .
האינטגרל הלא מסויים
המטרה: להגדיר אינטגרל דרך פונקציה קדומה: ולכן אפשר להשתמש בכיוון השני של טבלת הגזירה. למשל, ולכן
דוגמה 1 (שיטת פירוק)
חשב .
פתרון
זה שווה ל-
באופן כללי: נבדוק מה מאפס את המונה ומה מאפס את המכנה (במקרה הזה לא מתאפס ב-). אם מצטמצם ננסה חילוק פולינומים, אחרת נחפס להציג כקבוע ועוד שארית. דוגמה נוספת: .
דוגמה 2
חשב .
פתרון
דרך א: מתקיים . זהו אינטגרל לא פשוט ולכן ננסה את דרך ב:
ניתן לבדוק זאת ע"י גזירת הפונקציה הקדומה, אבל כמובן שההוכחה הזו מספיקה.
שיטת ההצבה:
דוגמה 3
חשב .
פתרון
נציב ולכן . אזי האינטגרל הוא: .
אינטגרציה בחלקים: .
דוגמה 4
חשב את האינטגרלים הבאים:
-
פתרון
לפי אינטגרציה בחלקים, נגדיר . לכן האינטגרל שווה ל-.
מסקנה: לכל פולינום ממעלה כפול פונקציה g שמקיימת (עבור כלשהו) נעשה אינטגרציה בחלקים n פעמים ונקבל את הפתרון -
פתרון
נסמן ואז . -
פתרון
ואז . ולפי אינטגרציה שנייה: ולכן .
מסקנה: במקרה של-f,g יש מספר סופי של נגזרות שונות, נשתמש בשיטה זו.
דוגמה 5
.
פתרון
בשיטת ההצבה, והאינטגרל הנ"ל שווה ל-.