הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/10.4.11"
מ (←אינטגרל לא אמיתי {{הערה|(המשך)}}) |
(←משפט 7) |
||
שורה 68: | שורה 68: | ||
מצד שני, אם f מקיימת את תנאי קושי, אז קיים <math>b>a</math> כך שלכל <math>x_2\ge x_1>b</math> מתקיים <math>|f(x_2)-f(x_1)|<1</math>. נקבע <math>x_1=b+1</math> ונובע שלכל <math>x_2>b+1</math> מתקיים <math>|f(x_2)-f(b+1)|<1</math>. לכן אם <math>x_2>b+1</math> אז <math>|f(x_2)|-|f(b+1)|\le\Big||f(x_2)|-|f(b+1)|\Big|\le|f(x_2)-f(b+1)|<1</math> ומכאן ש-<math>|f(x_2)|<|f(b+1)|+1</math>. לכן f חסומה בקטע <math>[b+1,\infty)</math> ולכן <math>\{f(b+1),\ f(b+2),\ f(b+3),\ \dots\}</math> סדרה חסומה. יש לה תת סדרה מתכנסת <math>\{f(b+n_k)\}_{k\in\mathbb N}</math> כך ש-<math>\lim_{k\to\infty} f(b+n_k)</math> קיים ונאמר שהוא <math>L\in\mathbb R</math>. טענה: <math>\lim_{x\to\infty} f(x)</math> קיים ושווה ל-L. הוכחה: <math>\lim_{k\to\infty} f(b+n_k)=L</math> ולכן עבור <math>\varepsilon>0</math> נתון קיים <math>k_0\in\mathbb N</math> כך שאם <math>k\ge k_0</math> אז <math>|f(b+n_k)-L|<\frac\varepsilon2</math>. כמו כן, עפ"י תנאי קושי יש מספר <math>c>a</math> כך שאם <math>x_2>x_1>c</math> אז <math>|f(x_2)-f(x_1)|<\frac\varepsilon2</math>. עתה נגדיר <math>d:=\max\{b+n_{k_0},c\}</math> ולכן <math>|f(x)-L|\le|f(x)-f(d)|+|f(d)-L|<\frac\varepsilon2+\frac\varepsilon2=\varepsilon</math>. {{משל}} | מצד שני, אם f מקיימת את תנאי קושי, אז קיים <math>b>a</math> כך שלכל <math>x_2\ge x_1>b</math> מתקיים <math>|f(x_2)-f(x_1)|<1</math>. נקבע <math>x_1=b+1</math> ונובע שלכל <math>x_2>b+1</math> מתקיים <math>|f(x_2)-f(b+1)|<1</math>. לכן אם <math>x_2>b+1</math> אז <math>|f(x_2)|-|f(b+1)|\le\Big||f(x_2)|-|f(b+1)|\Big|\le|f(x_2)-f(b+1)|<1</math> ומכאן ש-<math>|f(x_2)|<|f(b+1)|+1</math>. לכן f חסומה בקטע <math>[b+1,\infty)</math> ולכן <math>\{f(b+1),\ f(b+2),\ f(b+3),\ \dots\}</math> סדרה חסומה. יש לה תת סדרה מתכנסת <math>\{f(b+n_k)\}_{k\in\mathbb N}</math> כך ש-<math>\lim_{k\to\infty} f(b+n_k)</math> קיים ונאמר שהוא <math>L\in\mathbb R</math>. טענה: <math>\lim_{x\to\infty} f(x)</math> קיים ושווה ל-L. הוכחה: <math>\lim_{k\to\infty} f(b+n_k)=L</math> ולכן עבור <math>\varepsilon>0</math> נתון קיים <math>k_0\in\mathbb N</math> כך שאם <math>k\ge k_0</math> אז <math>|f(b+n_k)-L|<\frac\varepsilon2</math>. כמו כן, עפ"י תנאי קושי יש מספר <math>c>a</math> כך שאם <math>x_2>x_1>c</math> אז <math>|f(x_2)-f(x_1)|<\frac\varepsilon2</math>. עתה נגדיר <math>d:=\max\{b+n_{k_0},c\}</math> ולכן <math>|f(x)-L|\le|f(x)-f(d)|+|f(d)-L|<\frac\varepsilon2+\frac\varepsilon2=\varepsilon</math>. {{משל}} | ||
+ | |||
+ | |||
+ | <span id="continue"><!--נא לא למחוק span זה--></span>{{הערה|את ההמשך עשינו ב[[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/12.4.11|הרצאה שאחריה]]:}} | ||
+ | |||
+ | ===מסקנה=== | ||
+ | תהי f מוגדרת ואינטגרבילית מקומית ב-<math>[a,\infty)</math>. אזי האינטגרל <math>\int\limits_a^\infty f</math> מתכנס אם"ם האינטגרל מקיים את תנאי קושי: לכל <math>\varepsilon>0</math> קיים <math>x_0>a</math> כך שאם <math>x_2>x_1>x_0</math> אז <math>\left|\int\limits_{x_1}^{x_2} f\right|<\varepsilon</math>. | ||
+ | ====הוכחה==== | ||
+ | לכל <math>x>a</math> נגדיר <math>F(x)=\int\limits_a^x f</math> ולכן <math>\int\limits_{x_1}^{x_2} f=F(x_2)-F(x_1)</math>. כמו כן מתקיים <math>\lim_{x\to\infty}F(x)=\int\limits_a^\infty f</math>. עתה, <math>\lim_{x\to\infty}F(x)</math> מתכנס אם"ם <math>\forall\varepsilon>0:\ \exists x_0>a:\ \forall x_2>x_1>x_0:\ |F(x_2)-F(x_1)|<\varepsilon</math>, וזה נכון אם"ם <math>\forall\varepsilon>0:\ \exists x_0>a:\ \forall x_2>x_1>x_0:\ \left|\int\limits_{x_1}^{x_2} f\right|<\varepsilon</math>. {{משל}} |
גרסה מ־17:03, 4 במאי 2011
תוכן עניינים
אינטגרל לא אמיתי, סוג I (המשך)
משפט 4 (מבחן ההשוואה)
נניח ש- ונניח ש-f,g אינטגרביליות מקומית ב-. אזי:
- אם מתכנס אז מתכנס.
- אם מתבדר אז מתבדר.
הוכחה
- עפ"י משפט 3 מתקיים , כלומר . כעת, אם מתכנס אז הוא קטן מ-, ולכן ומתכנס.
- הוכחה טריוויאלית בדרך השלילה, בעזרת סעיף 1.
משפט 5 (מבחן ההשוואה הגבולי)
נניח ש-f ו-g אינטגרביליות מקומית ואי-שליליות ב-. עוד נניח שקיים . אם מתכנס אז .
הוכחה
כיוון ש- קיים כך שלכל מתקיים , ז"א . נתון ש-g אינטגרבילית ב-, ולכן, לפי משפט 2, היא אינטגרבילית ב-. לפי משפט 1 גם אינטגרבילית ב-. נובע מכך, יחד עם משפט 4, ש-f אינטגרבילית בקטע ולפי משפט 2 היא אינטגרבילית ב-.
מסקנה
בתנאים הנ"ל, אם מתקיים גם ש- אז מתכנס אם"ם .
הוכחה
לפי משפט 5 אם מתכנס אז . נותר להוכיח את הכיוון השני. מכיוון ש- מתקיים ולכן, שוב לפי משפט 5, אפשר להסיק ש- מתכנס אם מתכנס.
דוגמאות
עבור כל אחד מהאינטגרלים הבאים נבדוק אם הוא מתכנס או מתבדר.
- :
פתרון
כידוע, עבור x גדול החזקות הגדולות קובעות את סדר הגודל של הביטוי. לכן עבור הפונקציה בסדר גודל . נגדיר וכן . אזי . לכן האינטגרל מתבדר.
-
:
פתרון
נגדיר וכן . מתקיים . אבל , כלומר מתבדר. לכן גם האינטגרל הנתון מתבדר.
-
:
פתרון
נחשב את : נפעיל את כלל לופיטל 52 פעמים ונקבל . לכן אם מתכנס (מה שאכן מתקיים) אז האינטגרל הנתון מתכנס.
משפט 6 (המבחן האינטגרלי לטורים)
נניח ש-f פונקציה יורדת, אי-שלילית ואינטגרבילית מקומית ב- (עבור כלשהו). אזי .
הוכחה
נזכר בהגדרת דרבו של האינטגרל. הוא סכום עליון של ו- הוא סכום תחתון. נסיק ש-. כעת אם נתון ש- מתכנס אז הסכומים החלקיים חסומים מלעיל, ומכאן נובע שהאינטגרלים החלקיים חסומים מלעיל. נשאיף ומכיוון ש- האינטגרל מתכנס. מאידך, אם נתון כי אז האינטגרלים החלקיים חסומים מלעיל, לכן הסכומים החלקיים חסומים מלעיל ומכיוון ש- נובע ש- מתכנס מתכנס.
מסקנה
בהוכחה הראינו שבתנאים הללו מתקיים .
דוגמאות
-
- מתכנס או מתבדר?
פתרון
נגדיר , אזי f יורדת, אינטגרבילית מקומית ואי-שלילית ב-. עפ"י משפט 6 התכנסות הטור שקולה להתכנסות האינטגרל , שמתבדר: (אם כי ההתכנסות איטית מאוד).
- ידוע לנו ש-. אם נקח, למשל, , מהו סדר הגודל של השארית R?
פתרון
נחסום את השארית מלעיל ומלרע בעזרת המסקנה למשפט 6. נגדיר אזי . מתקיים . כמו כן ולכן .
לסיכום, השארית מקיימת .
פיתחנו כמה משפטים על התכנסות עבור f אי-שלילית. עתה נחזור לפונקציה כללית f שאינטגרבילית מקומית ב-.
הגדרה: תהי f מוגדרת בקטע . נאמר ש-f מקיימת את תנאי קושי עבור אם לכל קיים כך שאם אז .
משפט 7
תהי f מוגדרת בקטע . קיים ממש אם"ם הוא מקיים את תנאי קושי בקטע.
הוכחה
תחילה נניח שקיים ונאמת את תנאי קושי. יהי נתון. לפי ההגדרה קיים כך שאם אז . מכאן נובע שאם אז ולכן מתקיים תנאי קושי.
מצד שני, אם f מקיימת את תנאי קושי, אז קיים כך שלכל מתקיים . נקבע ונובע שלכל מתקיים . לכן אם אז ומכאן ש-. לכן f חסומה בקטע ולכן סדרה חסומה. יש לה תת סדרה מתכנסת כך ש- קיים ונאמר שהוא . טענה: קיים ושווה ל-L. הוכחה: ולכן עבור נתון קיים כך שאם אז . כמו כן, עפ"י תנאי קושי יש מספר כך שאם אז . עתה נגדיר ולכן .
את ההמשך עשינו בהרצאה שאחריה:
מסקנה
תהי f מוגדרת ואינטגרבילית מקומית ב-. אזי האינטגרל מתכנס אם"ם האינטגרל מקיים את תנאי קושי: לכל קיים כך שאם אז .
הוכחה
לכל נגדיר ולכן . כמו כן מתקיים . עתה, מתכנס אם"ם , וזה נכון אם"ם .