הבדלים בין גרסאות בדף "חתכי דדקינד"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏כפל חתכי דדקינד)
(←‏הוכחה שהמכפלה נותנת חתך דדקינד)
שורה 137: שורה 137:
 
*לכן <math>t=xy\in AB</math>.
 
*לכן <math>t=xy\in AB</math>.
 
*כיוון ש<math>x</math> אינו חסם מלעיל של <math>A</math> קיים <math>x<z\in A</math> ולכן <math>xy<zy\in A</math>  בסתירה.
 
*כיוון ש<math>x</math> אינו חסם מלעיל של <math>A</math> קיים <math>x<z\in A</math> ולכן <math>xy<zy\in A</math>  בסתירה.
 +
  
 
*אם <math>t\not\in AB</math> צ"ל כי <math>t</math> חסם מלעיל.
 
*אם <math>t\not\in AB</math> צ"ל כי <math>t</math> חסם מלעיל.
 +
*נב"ש כי <math>t</math> אינו חסם מלעיל, לכן יש בקבוצה איבר גדול ממנו.
 +
*כיוון ש <math>t\not\in AB</math> נובע כי <math>t>0</math>, ולכן האיבר שגדול ממנו הוא מהצורה <math>t<xy</math>.
 +
*לכן <math>\frac{t}{y}<x</math>, נבחר <math>x_1 =\frac{t}{y}<x</math>.
 +
*כיוון ש<math>x_1 <x</math> נובע כי <math>x_1 \in A</math>.
 +
*לכן <math>t=x_1 y\in A\cdot B</math> בסתירה.
  
 
===חתך היחידה===
 
===חתך היחידה===

גרסה מ־15:50, 26 במרץ 2022

הקדמה

  • אנחנו מעוניינים שבמערכת המספרים שלנו יהיה פתרון למשוואה x^2=2 (שורש שתיים).
  • הרי אחרת, מה המרחק מהנקודה (1,1) לראשית הצירים (0,0)?
  • האם ייתכן שהפרבולה y=x^2-2 עולה מהנקודה (0,-2) אל הנקודה (2,2) בלי לחתוך את ציר האיקס?
  • כיוון שאין פתרון למשוואה זו בשדה הרציונאליים, אנחנו רוצים לבנות את שדה הממשיים.



  • כיצד ניתן לתאר את נקודת החיתוך החיובית של הפרבולה y=x^2-2 עם ציר האיקס באמצעות המספרים הרציונאליים אם כך?

X^2-2.png

(נבנה באמצעות גאוגברה.)

  • ובכן, ניתן לומר שציר המספרים מתחלק לשניים - לפני שורש שתיים ואחרי שורש שתיים.
  • כלומר, אולי אנחנו יכולים לייצג את נקודת החיתוך על ידי אוסף הנקודות שקטנות ממנה \left\{x\in\mathbb{Q}| x<0 \vee x^2 <2\right\}, זו הקרן באיור.
  • הרעיון הזה של חיתוך ציר הרציונאליים סביב נקודה בלתי קיימת הוליד את חתכי דדקינד.

חתכי דדקינד

  • הגדרה: חתך דדקינד הוא קבוצה A\subseteq\mathbb{Q} המקיימת:
    • A\neq\emptyset
    • A חסומה מלעיל.
    • לכל m\in\mathbb{Q} מתקיים כי m\notin A אם ורק אם m חסם מלעיל של A


  • הערות ותזכורות:
    • חסם מלעיל של קבוצה הוא מספר שגדול יותר מכל איברי הקבוצה.
    • בחתך דדקינד אין מספר גדול ביותר, אחרת זה היה חסם מלעיל ששיך לקבוצה. זה משול לחצי האבוקדו ללא הגרעין.
    • בחתך המייצג מספר שאינו רציונאלי, כמו שורש שתיים, גם במשלים של החתך אין מספר קטן ביותר, זה משול לשני חצאי אבוקדו ללא גרעין כלל.
    • אם מספר שייך לחתך, בוודאי כל מספר נמוך ממנו שייך לחתך הרי לא ייתכן שמספר נמוך ממנו הוא חסם מלעיל.


  • הקרן באיור לעיל היא חתך דדקינד שתפקידו להגדיר את שורש שתיים.
  • כיצד ניתן להתייחס לקבוצות כאלה בתור מספרים?
  • עלינו להגיד פעולות בין חתכי דדקינד ולהוכיח שמדובר בשדה.
  • כאשר נגדיר את הפעולות, נזכור שמטרתינו היא להגדיר את הנקודות "החסרות" על הציר.

חיבור חתכי דדקינד

  • יהיו שתי חתכים A,B, נגדיר את החיבור:
    • A+B=\left\{a+b|a\in A,b\in B\right\}


  • החיבור הוא חתך דדקינד בעצמו:
    • כיוון שA,B אינן ריקות גם A+B אינה ריקה.
    • סכום חסמי מלעיל של A וB חוסם את A+B.
    • יהי a+b\in A+B, כיוון שאיברי החתכים אינם חסמי מלעיל, קיימים a<c\in A וכן b<d\in B ולכן a+b<c+d\in A+B וa+b אינו חסם מלעיל של A+B
    • יהי m\in\mathbb{Q} שאינו חסם מלעיל של A+B, לכן קיימים m<a+b\in A+B. כעת m-a<b כלומר m-a אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לקבוצה. סה"כ m=a+(m-a)\in A+B.


חתך האפס

  • נגדיר את חתך האפס, בהמשך נוכיח שהוא נייטרלי לחיבור.
  • 0_D=\left\{x\in\mathbb{Q}|x<0\right\}


נגדי

  • יהי חתך A, נגדיר את הנגדי:
    • -A=\left\{x\in\mathbb{Q}|\exists m\notin A:x<-m\right\}


  • לדוגמא -\left\{x\in\mathbb{Q}|x<2\right\}=\left\{x\in\mathbb{Q}|x<-2\right\}


NegDedekind2.png


  • הנגדי הוא חתך דדקינד בעצמו:
    • הנגדי לא ריק:
      • כיוון שA חסומה מלעיל יש לה חסם, וכל המספרים שקטנים ממינוס החסם שייכים לנגדי, ולכן -A\neq\emptyset
    • הנגדי חסום מלעיל:
      • יהי a\in A לכן לכל m\notin A מתקיים כי a<m ולכן -m<-a
      • לכל x\in -A קיים m\notin A כך ש x<-m ולכן x<-a
      • בעצם הנגדי של כל איבר בA הוא חסם מלעיל של -A.
    • כל איבר בנגדי אינו חסם מלעיל:
      • לכל איבר בנגדי x<-m לכן אמצע הקטע בין x,-m גדול מx וקטן מ-m ולכן שייך לנגדי -A ולכן x אינו חסם מלעיל.
    • אם איבר אינו חסם מלעיל, הוא שייך לנגדי:
      • נניח y אינו חסם מלעיל של -A לכן קיים y<x\in -A ולכן קיים m\notin A כך ש y<x<-m ולכן y\in -A


יחס סדר

  • יחס ההכלה הוא יחס סדר לינארי (מלא) על קבוצת חתכי דדקינד
  • הוכחה:
    • יהיו שני חתכים A,B.
    • אם קיים m\notin A חסם מלעיל של A כך שm\in B אזי כל איבר של A אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לB, כלומר A\subseteq B
    • אחרת, לכל m\notin A מתקיים כי m\notin B. כלומר \overline{A}\subseteq\overline{B} ולכן B\subseteq A


  • נגדיר את החתכים החיוביים להיות כל החתכים A כך ש0_D < A ונגדיר את החתכים השליליים על ידי 0_D > A


  • טענה: A\geq 0_D אם ורק אם -A\leq 0_D
  • הוכחה:
    • ראשית נניח כי A\geq 0_D
      • כלומר בעצם 0_D\subseteq A ולכן לכל חסם מלעיל m\notin A מתקיים כי 0\leq m.
      • לכן לכל x\in -A מתקיים כי x<-m<0
      • כלומר כל האיברים ב-A שליליים, ולכן -A\subseteq 0_D כלומר -A\leq 0_D
    • בכיוון ההפוך, נניח כי -A\leq 0_D
      • לכן כל האיברים ב-A שליליים.
      • אם קיים 0>m\notin A אזי 0<-\frac{m}{2}\in -A בסתירה.
    • לכן כל המספרים השליליים שייכים לA, כלומר 0_D\subseteq A ולכן A\geq 0_D

כפל חתכי דדקינד

  • יהיו שני חתכי דדקינד אי שליליים 0_D\leq A,B, נגדיר את הכפל:
    • A\cdot B =\left\{x\cdot y|x\in A\setminus 0_D \wedge y\in B\setminus 0_D\right\}\cup 0_D
  • אם A שלילי, וB אי שלילי, נגדיר:
    • A\cdot B = - ((-A)\cdot B)
  • אם A אי שלילי, וB שלילי, נגדיר:
    • A\cdot B = - (A\cdot (-B))
  • אם A,B שליליים נגדיר:
    • A\cdot B = (-A)\cdot (-B)

הוכחה שהמכפלה נותנת חתך דדקינד

  • יהיו שני חתכי דדקינד אי שליליים 0_D\leq A,B


  • ברור שהמכפלה לא ריקה כיוון ש 0_D\subseteq A\cdot B


  • כיוון שA,B חתכי דדקינד מדובר בקבוצות חסומות, אז קיימים חסמי מלעיל m_A,m_B בהתאמה.
  • לכל xy\in AB מתקיים כי x<m_A,y<m_B ולכן xy<m_A\cdot m_B. זה נכון כי החסמים חיוביים, כי מדובר בחתכים חיוביים.


  • אם t\in AB צ"ל כי t אינו חסם מלעיל של AB.
  • אם t\leq 0 ברור שאינו חסם מלעיל של AB כיוון שיש בקבוצה מספרים חיוביים.
  • לכן t=xy\in AB.
  • כיוון שx אינו חסם מלעיל של A קיים x<z\in A ולכן xy<zy\in A בסתירה.


  • אם t\not\in AB צ"ל כי t חסם מלעיל.
  • נב"ש כי t אינו חסם מלעיל, לכן יש בקבוצה איבר גדול ממנו.
  • כיוון ש t\not\in AB נובע כי t>0, ולכן האיבר שגדול ממנו הוא מהצורה t<xy.
  • לכן \frac{t}{y}<x, נבחר x_1 =\frac{t}{y}<x.
  • כיוון שx_1 <x נובע כי x_1 \in A.
  • לכן t=x_1 y\in A\cdot B בסתירה.

חתך היחידה

  • נגדיר את חתך היחידה, בהמשך נוכיח שהוא נייטרלי לכפל.
  • 1_D=\{x\in\mathbb{Q}|x<1\}

הופכי

  • אם A חיובי נגדיר את ההופכי שלו להיות
  • A^{-1}=\{x\in\mathbb{Q}|\exists m\not\in A:x<\frac{1}{m}\}
  • אם A שלילי נגדיר את ההופכי שלו להיות
  • A^{-1}=-(-A)^{-1}

שדה הממשיים

הגדרת המספרים הממשיים

  • הגדרה:
    • \mathbb{R} הוא קבוצת כל חתכי דדקינד.


  • נוכיח שמדובר בשדה סדור ביחס לפעולות החיבור והכפל ויחס הסדר שהגדרנו לעיל, ולאחר מכן נתאר את הייצוג העשרוני של המספרים הממשיים.


שלמות הממשיים

  • תהי \emptyset\neq A\subseteq \mathbb{R} קבוצה לא ריקה של מספרים ממשיים, וחסומה מלעיל (כלומר קיים M\in\mathbb{R} כך ש\forall a\in A:a\leq M. אזי קיים לA חסם עליון ממשי.

הוכחה

  • נסמן בS את האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד ששייכים לA, כלומר S=\cup_{x\in A} x


  • נוכיח כי האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד הוא גם חתך דדקינד.
    • S אינה ריקה
      • A אינה ריקה, ולכן קיים x\in A.
      • כיוון שx חתך דדקינד הוא אינו ריק.
      • x\subseteq S ולכן S אינה ריקה
    • S חסומה:
      • כיוון שM חסם מלעיל של A לכל x\in A מתקיים כי x\leq M
      • לפי יחס הסדר מתקיים כי x\subseteq M.
      • כיוון שלכל x\in A מתקיים כי x\subseteq M נובע כי גם S\subseteq M.
      • לכן S חסומה מלעיל.
    • נוכיח כי x\in S אם ורק אם x אינו חסם מלעיל של S
      • אם x\in S אזי x\in D\in A
      • אם x חסם מלעיל של S אזי הוא בפרט חסם מלעיל של D בסתירה.
      • מצד שני, אם m חסם מלעיל של S הוא בפרט חסם מלעיל של כל איברי A ולכן אינו שייך לאף אחד מאיברי A ולכן אינו שייך לS


  • ברור כי לכל x\in A מתקיים כי x\leq S כיוון שx\subseteq S (כל קבוצה מוכלת באיחוד).


  • נוכיח כי S הוא החסם העליון של A.
  • נב"ש כי קיים T חסם מלעיל של A כך ש T<S.
  • לכן קיים x\in S\setminus T.
  • לכן קיים D\in A כך ש x\in D.
  • לכן D\not\subseteq T בסתירה לכך שT חסם מלעיל של A
מקור: https://math-wiki.com/index.php?title=חתכי_דדקינד&oldid=88895