הבדלים בין גרסאות בדף "תקציר מבוא לקומבינטוריקה, סמסטר א תשע״ג"
מתוך Math-Wiki
מ (המשך יבוא) |
מ (המשך יבוא) |
||
שורה 53: | שורה 53: | ||
:* '''שילוש של מצולע משוכלל''' בעל <math>n</math> קודקודים הוא מבנה גיאומטרי הנוצר מהמצולע כשמעבירים בו <math>n-3</math> אלכסונים שאינם חותכים זה את זה פרט לבקודקודי המצולע. יש <math>C_n</math> דרכים לשלש מצולע משוכלל בעל <math>n+2</math> צלעות. | :* '''שילוש של מצולע משוכלל''' בעל <math>n</math> קודקודים הוא מבנה גיאומטרי הנוצר מהמצולע כשמעבירים בו <math>n-3</math> אלכסונים שאינם חותכים זה את זה פרט לבקודקודי המצולע. יש <math>C_n</math> דרכים לשלש מצולע משוכלל בעל <math>n+2</math> צלעות. | ||
* '''מספר בל''' הוא מספר חלוקות הקבוצות של <math>[n]</math> ומסומן <math>B_n</math>. | * '''מספר בל''' הוא מספר חלוקות הקבוצות של <math>[n]</math> ומסומן <math>B_n</math>. | ||
− | * '''מספר | + | * '''מספר סטירלינג מסוג II''' הוא מספר חלוקות הקבוצות של <math>[n]</math> ל־<math>k</math> תתי־קבוצות לא ריקות ומסומן <math>S(n,k)</math>. |
:* <math>B_n=\sum_{k=1}^n S(n,k)</math>. | :* <math>B_n=\sum_{k=1}^n S(n,k)</math>. | ||
:* יהי <math>N\in\mathbb N</math>. נסמן <math>S_N\in\mathbb R^{N\times N}</math> בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־<math>n</math> ובעמודה ה־<math>k</math> שלה הוא <math>S(n,k)</math>. | :* יהי <math>N\in\mathbb N</math>. נסמן <math>S_N\in\mathbb R^{N\times N}</math> בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־<math>n</math> ובעמודה ה־<math>k</math> שלה הוא <math>S(n,k)</math>. | ||
:* <math>\sum_{k=1}^n S(n,k)(x)_k=x^n</math>. | :* <math>\sum_{k=1}^n S(n,k)(x)_k=x^n</math>. | ||
− | * '''מספר | + | * '''מספר סטירלינג הלא מסומן מסוג I''' הוא מספר התמורות על <math>[n]</math> עם <math>k</math> מחזורים ומסומן <math>C(n,k)</math>. |
:* <math>n!=\sum_{k=1}^n C(n,k)</math>. | :* <math>n!=\sum_{k=1}^n C(n,k)</math>. | ||
:* <math>C(n,n)=1\ \and\ C(n,1)=(n-1)!</math>. | :* <math>C(n,n)=1\ \and\ C(n,1)=(n-1)!</math>. | ||
− | * '''מספר | + | * '''מספר סטירלינג מסוג I''' הוא <math>s(n,k):=(-1)^{n-k}C(n,k)</math>. |
:* יהי <math>N\in\mathbb N</math>. נסמן <math>s_N\in\mathbb R^{N\times N}</math> בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־<math>n</math> ובעמודה ה־<math>k</math> שלה הוא <math>s(n,k)</math>. | :* יהי <math>N\in\mathbb N</math>. נסמן <math>s_N\in\mathbb R^{N\times N}</math> בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־<math>n</math> ובעמודה ה־<math>k</math> שלה הוא <math>s(n,k)</math>. | ||
:* <math>\sum_{k=1}^n s(n,k)x^k=(x)_n</math>. | :* <math>\sum_{k=1}^n s(n,k)x^k=(x)_n</math>. | ||
שורה 98: | שורה 98: | ||
* '''נוסחת נסיגה למספרי קטלן:''' <math>\forall n>1:\ C_n=\sum_{i=1}^{n-1}C_i C_{n-i}</math> ו־<math>C_0=C_1=1</math> | * '''נוסחת נסיגה למספרי קטלן:''' <math>\forall n>1:\ C_n=\sum_{i=1}^{n-1}C_i C_{n-i}</math> ו־<math>C_0=C_1=1</math> | ||
* '''נוסחת נסיגה למספרי בל:''' <math>\forall n>0:\ \sum_{k=1}^n\binom{n-1}{k-1}B_{n-k}</math> ו־<math>B_0=1</math> | * '''נוסחת נסיגה למספרי בל:''' <math>\forall n>0:\ \sum_{k=1}^n\binom{n-1}{k-1}B_{n-k}</math> ו־<math>B_0=1</math> | ||
− | * '''נוסחת נסיגה למספרי | + | * '''נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג II:''' <math>\forall n\in\mathbb N,k\in[n]:\ S(n,k)=S(n-1,k-1)+k S(n-1,k)</math> ו־<math>S(0,0)=1\ \and\ \forall n<k:\ s(n,k)=0\ \and\ \forall n>0:\ S(n,0)=0</math> |
− | * '''נוסחת נסיגה למספרי | + | * '''נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג לא מסומנים מסוג I:''' <math>\forall n\in\mathbb N,k\in[n]:\ C(n,k)=C(n-1,k-1)+(n-1)C(n-1,k)</math> ו־<math>C(0,0)=1\ \and\ \forall n<k:\ C(n,k)=0\ \and\ \forall n>0:\ C(n,0)=0</math> |
− | * '''נוסחת נסיגה למספרי | + | * '''נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג I:''' <math>\forall n\in\mathbb N,k\in[n]:\ s(n,k)=s(n-1,k-1)-(n-1)s(n-1,k)</math> |
* <math>\binom{-1/2}n=\left(\frac{-1}4\right)^n\binom{2n}n</math> | * <math>\binom{-1/2}n=\left(\frac{-1}4\right)^n\binom{2n}n</math> | ||
* <math>\forall n\in\mathbb N:\ \binom{1/2}n=\frac{C_{n-1}}2\left(\frac{-1}4\right)^{n-1}</math> | * <math>\forall n\in\mathbb N:\ \binom{1/2}n=\frac{C_{n-1}}2\left(\frac{-1}4\right)^{n-1}</math> | ||
* <math>\sum_{n=0}^\infty p(n)x^n=\prod_{n=1}^\infty\frac1{1-x^n}</math> | * <math>\sum_{n=0}^\infty p(n)x^n=\prod_{n=1}^\infty\frac1{1-x^n}</math> |
גרסה מ־23:17, 2 בפברואר 2013
בתקציר זה, אלא אם צוין אחרת, כל המשתנים והנעלמים שלמים ואי־שליליים למעט . ראשוני ו־ אינו שלם או אי־שלילי רק במקרים בהם הוא מוצג כמשתנה בפולינום. שדה.
- נסמן . היא קבוצת כל התמורות על .
- חלוקת קבוצות של ל־ היא בחירה של תתי־קבוצות זרות עבורן .
- סדרת פיבונצ׳י תסומן .
- ריצוף דומינו של הוא כיסוי של על ידי קטעים זרים מאורך 1 שקצותיהם נקודות ב־.
- ללוח בגודל קיים ריצוף דומינו אם״ם זוגי.
- ללוח בגודל קיימים ריצופי דומינו.
- עקרון שובך יונים: בחלוקה של קבוצה סופית ל־ יש לפחות תת־קבוצה אחת שמספר איבריה הוא לכל הפחות .
- סימונים: . לכן . בנוסף, ו־.
- חליפה: נניח . חליפה של איברים מתוך היא ־יה סדורה של איברים שונים מקבוצה בת איברים (כלומר, חליפה היא בחירה ללא חזרות ועם חשיבות לסדר). מספר החליפות הוא .
- תמורה היא חליפה של מתוך , ומספר התמורות הוא .
- חליפה עם חזרות היא ־יה סדורה של איברים (לא דווקא שונים) מתוך . יש חליפות עם חזרות.
- צירוף: נניח . צירוף של איברים מתוך הוא תת־קבוצה של קבוצה בת איברים (כלומר, צירוף הוא בחירה ללא חזרות ובלי חשיבות לסדר). מספר הצירופים הוא .
- צירוף עם חזרות: הוא רב־קבוצה מסדר של איברים מתוך קבוצה בת איברים. יש צירופים עם חזרות.
- מספר הצירופים עם חזרות של מתוך שווה למספר הדרכים לבחור עצמים מתוך סוגים, ששווה למספר הפתרונות השלמים ואי־שליליים ל־.
- הווקטור האופייני של קבוצה מוגדר ע״י .
- סדרה אונימוצלית היא סדרה כך שקיים עבורו עולה במובן הרחב ו־ יורדת במובן הרחב.
- היא סדרה אונימוצלית כאשר אם זוגי אז ואחרת (כי ).
- הפרת סדר בתמורה היא זוג כך ש־. מספר הפרות הסדר מסומן וסימן התמורה מוגדר כ־. התמרה תקרא זוגית אם ואי־זוגית אחרת. יש התמרות מכל סוג שסדרן .
- מורד: עבור נקרא ל־ מורָד (descent) אם . קבוצת המורדות תסומן .
- .
- אם אז .
- יהי פולינום . נסמן .
- .
- משפט פרמה הקטן: .
- פיתוח של מספר לפי ראשוני: נניח ו־. אזי קיימים שלמים כך ש־ ו־. סכום זה נקרא "הפיתוח של לפי ".
- אם אז . לפיכך, .
- משפט לוקאס: נניח ש־ ו־ פיתוחים לפי . אזי .
- אם״ם בפיתוחים יש עבורו .
- פירוק/קומפוזיציה של הוא הצגה של כסכום של טבעיים.
- יש פירוקים של (כאשר יש חשיבות לסדר ( שונה מ־) וחזרות מותרות ( ייספר כפירוק של 3)).
- מקדם מולטינומי: מספר המילים מאורך שבהן המספר מופיע פעמים () הוא .
- סימונים: . כמו כן, ו־. ניתן להראות ש־ שלם.
- ו־.
- אם זוגי אז אי־זוגי.
- מספר התתי־מרחבים ממימד של מרחב וקטורי (כאשר ל־ יש איברים) הוא .
- אם אז , כלומר זה פולינום במשתנה שמקדמיו שלמים ואי־שליליים. למעשה, הוא גם מתוקן, דרגתו והוא סימטרי (כלומר המקדם של שווה למקדם של לכל ).
- הילוך שריג הוא סדרת צעדים בין נקודות ב־ שכל אחד מהם הוא הוספת 1 לאחת מהקואורדינטות של הנקודה בה נמצאים.
- יש הילוכי שריג מ־ ל־.
- נסמן כמספר הילוכי השריג מ־ ל־ שהשטח המוגבל על־ידם, ציר ה־x והישר הוא . בנוסף, נגדיר . אזי .
- נסמן . אזי .
- יהי וקטור שרכיביו אפסים ואחדות. אם ו־ נכנה זאת הפרת סדר. אם נסמן אז .
- חלוקה של היא וקטור שסכום רכיביו הוא (כלומר ) והם מסודרים בסדר יורד במובן הרחב. מספר החלוקות מסומן .
- מספר החלוקות של עם לכל היותר רכיבים הוא המקדם של בפולינום , כלומר .
- דיאגרמת יאנג של חלוקה היא דיאגרמת משבצות כך שבשורה ה־ יש משבצות המיושרות לשמאל.
- הילוכי דיק הם הילוכי שריג מ־ ל־ שנמצאים על ומעל הישר .
- מספר קטלן הוא מספר הילוכי דיק ל־, מסומן ושווה ל־.
- נניח ש־. יש הילוכי דיק ל־ שאינם עוברים על הישר למעט בנקודה .
- מילת דיק מאורך היא סדרה כך ש־, ו־. יש מילות דיק מאורך .
- עץ בינארי שלם/מלא הוא עץ כך שלכל אב יש בדיוק 2 בנים, כלומר לכל קודקוד שאינו עלה יש דרגה 3 למעט קודקוד אחד, שנקרא שורש. אם מבדילים בין הבן הימני לבן השמאלי אז יש עצים בינארים מלאים עם עלים.
- בהנתן מכפלה לא אסוציאטיבית יש דרכים להוסיף סוגריים.
- שילוש של מצולע משוכלל בעל קודקודים הוא מבנה גיאומטרי הנוצר מהמצולע כשמעבירים בו אלכסונים שאינם חותכים זה את זה פרט לבקודקודי המצולע. יש דרכים לשלש מצולע משוכלל בעל צלעות.
- מספר בל הוא מספר חלוקות הקבוצות של ומסומן .
- מספר סטירלינג מסוג II הוא מספר חלוקות הקבוצות של ל־ תתי־קבוצות לא ריקות ומסומן .
- .
- יהי . נסמן בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־ ובעמודה ה־ שלה הוא .
- .
- מספר סטירלינג הלא מסומן מסוג I הוא מספר התמורות על עם מחזורים ומסומן .
- .
- .
- מספר סטירלינג מסוג I הוא .
- יהי . נסמן בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־ ובעמודה ה־ שלה הוא .
- .
- .
פונקציות יוצרות
- טור חזקות פורמלי במשתנה מכל (בד״כ ) הוא ביטוי מהצורה כאשר . הטור לא חייב להתכנס. אוסף טורי החזקות הפורמליים ב־ מעל מסומן .
- אם אז הטור הוא פולינום. אוסף הפולינומים ב־ מעל מסומן .
- נוסחת טיילור: אם אז .
- פונקציה יוצרת: לכל סדרה נתאים פונקציה .
- פונקציה יוצרת מעריכית: לכל סדרה נתאים פונקציה . פונקציות אלה שימושיות לספירת עצמים עבורם הסדר משנה.
- נרצה לחשב את . נגדיר ו־ ולכן .
- נרצה למצוא את מספר הפתרונות של כאשר . נתאים לכל משתנה פונקציה יוצרת ולכן מספר הפתרונות הדרוש הוא המקדם של ב־.
- אם משתנה מקרי כש־ ו־ אז , התוחלת היא והשונות היא .
נוסחאות
- נוסחת הנסיגה של פסקל:
- זהות הקפטן:
- הבינום של ניוטון:
- אם אז
- אם אז
- נוסחת המולטינום:
- נוסחת q־פסקל:
- q־בינום:
- נוסחת נסיגה למספרי קטלן: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי בל: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג II: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג לא מסומנים מסוג I: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג I: