הבדלים בין גרסאות בדף "תקציר מבוא לקומבינטוריקה, סמסטר א תשע״ג"
מתוך Math-Wiki
מ (←נוסחאות) |
מ |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
:* ללוח בגודל <math>2\times n</math> קיימים <math>F_n</math> ריצופי דומינו. | :* ללוח בגודל <math>2\times n</math> קיימים <math>F_n</math> ריצופי דומינו. | ||
* '''עקרון שובך יונים:''' בחלוקה של קבוצה סופית <math>A</math> ל־<math>n</math> יש לפחות תת־קבוצה אחת שמספר איבריה הוא לכל הפחות <math>|A|/n</math>. | * '''עקרון שובך יונים:''' בחלוקה של קבוצה סופית <math>A</math> ל־<math>n</math> יש לפחות תת־קבוצה אחת שמספר איבריה הוא לכל הפחות <math>|A|/n</math>. | ||
− | * {{הערה|סימונים:}} <math>(\alpha)_k:=\prod_{i=0}^{k-1}(\alpha-i)</math> | + | * {{הערה|סימונים:}} <math>(\alpha)_k:=\prod_{i=0}^{k-1}(\alpha-i)</math> ו־<math>(n)_k=\begin{cases}\frac{n!}{(n-k)!},&k\le n\\0,&\text{else}\end{cases}</math>. בנוסף, <math>\binom nk:=\begin{cases}\frac{n!}{k!(n-k)!},&0\le k\le n\\0,&\text{else}\end{cases}</math> ו־<math>\binom\alpha k:=\frac{(\alpha)_k}{k!}</math>. |
* '''חליפה:''' נניח <math>0\le k\le n</math>. חליפה של <math>k</math> איברים מתוך <math>n</math> היא <math>k</math>־יה סדורה של איברים שונים מקבוצה בת <math>n</math> איברים (כלומר, חליפה היא בחירה ללא חזרות ועם חשיבות לסדר). מספר החליפות הוא <math>P(n,k):=(n)_k</math>. | * '''חליפה:''' נניח <math>0\le k\le n</math>. חליפה של <math>k</math> איברים מתוך <math>n</math> היא <math>k</math>־יה סדורה של איברים שונים מקבוצה בת <math>n</math> איברים (כלומר, חליפה היא בחירה ללא חזרות ועם חשיבות לסדר). מספר החליפות הוא <math>P(n,k):=(n)_k</math>. | ||
:* '''תמורה''' היא חליפה של <math>n</math> מתוך <math>n</math>, ומספר התמורות הוא <math>P(n):=(n)_n=n!</math>. | :* '''תמורה''' היא חליפה של <math>n</math> מתוך <math>n</math>, ומספר התמורות הוא <math>P(n):=(n)_n=n!</math>. |
גרסה מ־11:30, 8 ביוני 2013
בתקציר זה, אלא אם צוין אחרת, כל המשתנים והנעלמים שלמים ואי־שליליים למעט . ראשוני ו־ אינו שלם או אי־שלילי רק במקרים בהם הוא מוצג כמשתנה בפולינום. שדה.
- נסמן . היא קבוצת כל התמורות על .
- חלוקת קבוצות של ל־ היא בחירה של תתי־קבוצות זרות עבורן .
- סדרת פיבונצ׳י תסומן והיא מקיימת .
- ריצוף דומינו של הוא כיסוי של על ידי קטעים זרים מאורך 1 שקצותיהם נקודות ב־.
- ללוח בגודל קיים ריצוף דומינו אם״ם זוגי.
- ללוח בגודל קיימים ריצופי דומינו.
- עקרון שובך יונים: בחלוקה של קבוצה סופית ל־ יש לפחות תת־קבוצה אחת שמספר איבריה הוא לכל הפחות .
- סימונים: ו־. בנוסף, ו־.
- חליפה: נניח . חליפה של איברים מתוך היא ־יה סדורה של איברים שונים מקבוצה בת איברים (כלומר, חליפה היא בחירה ללא חזרות ועם חשיבות לסדר). מספר החליפות הוא .
- תמורה היא חליפה של מתוך , ומספר התמורות הוא .
- חליפה עם חזרות היא ־יה סדורה של איברים (לא דווקא שונים) מתוך . יש חליפות עם חזרות.
- צירוף: נניח . צירוף של איברים מתוך הוא תת־קבוצה של קבוצה בת איברים (כלומר, צירוף הוא בחירה ללא חזרות ובלי חשיבות לסדר). מספר הצירופים הוא .
- צירוף עם חזרות: הוא רב־קבוצה מסדר של איברים מתוך קבוצה בת איברים. יש צירופים עם חזרות.
- מספר הצירופים עם חזרות של מתוך שווה למספר הדרכים לבחור עצמים מתוך סוגים, ששווה למספר הפתרונות השלמים ואי־שליליים ל־.
- הווקטור האופייני של קבוצה מוגדר ע״י .
- סדרה אונימוצלית היא סדרה כך שקיים עבורו עולה במובן הרחב ו־ יורדת במובן הרחב.
- היא סדרה אונימוצלית כאשר אם זוגי אז ואחרת (כי ).
- הפרת סדר בתמורה היא זוג כך ש־. מספר הפרות הסדר מסומן וסימן התמורה מוגדר כ־. התמרה תקרא זוגית אם ואי־זוגית אחרת. יש התמרות מכל סוג שסדרן .
- מורד: עבור נקרא ל־ מורָד (descent) אם . קבוצת המורדות תסומן .
- .
- אי־סדר מלא הוא תמורה כך ש־. קבוצת האי־סדרים המלאים ב־ מסומנת ומקיימת .
- אם אז .
- יהי פולינום . נסמן .
- .
- משפט פרמה הקטן: .
- פיתוח של מספר לפי ראשוני: נניח ו־. אזי קיימים שלמים כך ש־ ו־. סכום זה נקרא "הפיתוח של לפי ".
- אם אז . לפיכך, .
- משפט לוקאס: נניח ש־ ו־ פיתוחים לפי . אזי .
- אם״ם בפיתוחים יש עבורו .
- פירוק/קומפוזיציה של הוא הצגה של כסכום של טבעיים.
- יש פירוקים של (כאשר יש חשיבות לסדר ( שונה מ־) וחזרות מותרות ( ייספר כפירוק של 3)).
- מקדם מולטינומי: מספר המילים מאורך שבהן המספר מופיע פעמים () הוא .
- סימונים: . כמו כן, ו־. ניתן להראות ש־ שלם.
- ו־.
- אם זוגי אז אי־זוגי.
- מספר התתי־מרחבים ממימד של מרחב וקטורי (כאשר ל־ יש איברים) הוא .
- אם אז , כלומר זה פולינום במשתנה שמקדמיו שלמים ואי־שליליים. למעשה, הוא גם מתוקן, דרגתו והוא סימטרי (כלומר המקדם של שווה למקדם של לכל ).
- הילוך שריג הוא סדרת צעדים בין נקודות ב־ שכל אחד מהם הוא הוספת 1 לאחת מהקואורדינטות של הנקודה בה נמצאים.
- יש הילוכי שריג מ־ ל־.
- נסמן כמספר הילוכי השריג מ־ ל־ שהשטח המוגבל על־ידם, ציר ה־x והישר הוא . בנוסף, נגדיר . אזי .
- נסמן . אזי .
- יהי וקטור שרכיביו אפסים ואחדות. אם ו־ נכנה זאת הפרת סדר. אם נסמן אז .
- חלוקה של היא וקטור שסכום רכיביו הוא (כלומר ) והם מסודרים בסדר יורד במובן הרחב. מספר החלוקות מסומן .
- מספר החלוקות של עם לכל היותר רכיבים הוא המקדם של בפולינום , כלומר .
- דיאגרמת יאנג של חלוקה היא דיאגרמת משבצות כך שבשורה ה־ יש משבצות המיושרות לשמאל.
- טבלת יאנג היא התאמה חח״ע ממשבצות של דיאגרמת יאנג נתונה (שנוצרת מחלוקה של ) על כך שהמספרים עולים לאורך השורות העמודות.
- היא מספר טבלאות יאנג שקיימות לדיאגרמת יאנג הנוצרת מהחלוקה .
- .
- נוסחת הווים: תהי ונרצה לחשב את . לכל משבצת בדיאגרמת יאנג נתאים "אורך וו" (hook length) כמספר המשבצות באותה שורה או עמודה שאחרי המשבצת הנתונה ועוד 1. נסמן כמכפלת אורכי הווים של כל המשבצות. אזי .
- הילוכי דיק הם הילוכי שריג מ־ ל־ שנמצאים על ומעל הישר .
- מספר קטלן הוא מספר הילוכי דיק ל־, מסומן ושווה ל־.
- נניח ש־. יש הילוכי דיק ל־ שאינם עוברים על הישר למעט בנקודה .
- מילת דיק מאורך היא סדרה כך ש־, ו־. יש מילות דיק מאורך .
- עץ בינארי שלם/מלא הוא עץ כך שלכל אב יש בדיוק 2 בנים, כלומר לכל קודקוד שאינו עלה יש דרגה 3 למעט קודקוד אחד, שנקרא שורש. אם מבדילים בין הבן הימני לבן השמאלי אז יש עצים בינארים מלאים עם עלים.
- בהינתן מכפלה לא אסוציאטיבית יש דרכים להוסיף סוגריים.
- שילוש של מצולע משוכלל בעל קודקודים הוא מבנה גיאומטרי הנוצר מהמצולע כשמעבירים בו אלכסונים שאינם חותכים זה את זה פרט לבקודקודי המצולע. יש דרכים לשלש מצולע משוכלל בעל צלעות.
- מספר בל הוא מספר חלוקות הקבוצה ומסומן .
- מספר סטירלינג הלא מסומן מסוג I הוא מספר התמורות על עם מחזורים ומסומן .
- .
- .
- מספר סטירלינג מסוג I הוא .
- יהי . נסמן בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־ ובעמודה ה־ שלה הוא .
- .
- מספר סטירלינג מסוג II הוא מספר חלוקות הקבוצה ל־ תתי־קבוצות לא ריקות ומסומן .
- .
- יהי . נסמן בתור המטריצה שהרכיב בשורה ה־ ובעמודה ה־ שלה הוא .
- .
- .
פונקציות יוצרות
- טור חזקות פורמלי במשתנה מכל (בד״כ ) הוא ביטוי מהצורה כאשר . הטור לא חייב להתכנס. אוסף טורי החזקות הפורמליים ב־ מעל מסומן .
- אם אז הטור הוא פולינום. אוסף הפולינומים ב־ מעל מסומן .
- נוסחת טיילור: אם אז .
- פונקציה יוצרת: לכל סדרה נתאים פונקציה .
- פונקציה יוצרת מעריכית: לכל סדרה נתאים פונקציה . פונקציות אלה שימושיות לספירת עצמים עבורם הסדר משנה.
- נרצה לחשב את . נגדיר ו־ ולכן .
- נרצה למצוא את מספר הפתרונות של כאשר . נתאים לכל משתנה פונקציה יוצרת ולכן מספר הפתרונות הדרוש הוא המקדם של ב־.
- נרצה למצוא כמה חליפות עם חזרות קיימות של מתוך כאשר כל חייב להופיע מספר פעמים השייך לקבוצה . נתאים לכל פונקציה ולכן הכמות הדרושה היא המקדם של ב־.
- אם משתנה מקרי כש־ ו־ אז , התוחלת היא והשונות היא .
נוסחאות נסיגה
- נוסחת נסיגה מסדר היא נוסחה מהצורה .
- איברי סדרה המקיימת נוסחת נסיגה כזו נקבעים ע״י האיברים הראשונים, והם נקראים תנאי ההתחלה.
- נוסחת נסיגה לינארית מסדר היא נוסחה מהצורה . אם פונקציות קבועות אז נאמר שהנוסחה עם מקדמים קבועים. אם אז נאמר שהיא הומוגנית.
- קבוצת הסדרות הפותרות נוסחת נסיגה לינארית הומוגנית מסדר היא מרחב וקטורי ממימד .
- נרצה לחשב את אברי בהינתן תנאי ההתחלה ונוסחת נסיגה . נעזר בפונקציה היוצרת ואם קיימת פונקציה עבורה אז נבודד את ונקבל נוסחה מפורשת למקדמים של .
- תהי נוסחת נסיגה לינארית הומוגנית מסדר . נניח שיש עבורו (לא תמיד זה נכון). אזי פתרון. נקרא "הפולינום האופייני של נוסחת הנסיגה" ואם אז הוא שווה ל־0 בנקודה . יש לו שורשים אם כל שורשיו מריבוי 1 ואם נניח שהם אז . המרחב הווקטורי של הפתרונות הוא אם כן . אם נתונים תנאי ההתחלה ניתן גם לחשב את ה־־ים.
נוסחאות
- נוסחת הנסיגה של פסקל:
- זהות הקפטן:
- הבינום של ניוטון:
- נוסחת המולטינום:
- נוסחת q־פסקל:
- q־בינום:
- נוסחת נסיגה למספרי קטלן: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי בל: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג לא מסומנים מסוג I: ו־
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג I:
- נוסחת נסיגה למספרי סטירלינג מסוג II: ו־