הבדלים בין גרסאות בדף "88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7"
אחיה בר-און (שיחה | תרומות) (←אריתמטיקה של עוצמות) |
אחיה בר-און (שיחה | תרומות) (←אריתמטיקה של עוצמות) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
לכן <math>\aleph=|\mathbb{R}|=|[0,1)|=|\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\}|=10^{\aleph_0}</math> | לכן <math>\aleph=|\mathbb{R}|=|[0,1)|=|\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\}|=10^{\aleph_0}</math> | ||
− | + | הערות: | |
− | + | *ההגדרות לעיל מוגדרות היטב, כלומר העוצמה נשארת זהה ללא תלות בבחירת הקבוצות המייצגות. | |
− | '''שימו לב:''' מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה: | + | * בידקו שעבור המקרה הסופי מתקיים מה שמצופה. |
− | *<math>a^0=1</math> שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה. | + | למשל <math>2+1=|\{1,2\}\cup\{3\}|=3</math> |
− | *<math>0^0=1</math> זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים | + | *'''שימו לב:''' מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה: |
− | *<math>a\neq 0 \rightarrow 0^a=0</math> אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם. | + | **<math>a^0=1</math> שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה. |
+ | **<math>0^0=1</math> זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים | ||
+ | **<math>a\neq 0 \rightarrow 0^a=0</math> אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם. | ||
גרסה מ־15:35, 30 ביולי 2013
אריתמטיקה של עוצמות
הגדרה יהיו A,B קבוצות אזי .
תרגיל. יהיו A,B קבוצות כך ש . הוכח כי .
פתרון. נבחר 2 איברים שונים ונגדיר פונקציה חח"ע ע"י כאשר ו ולכן .
נניח בשלילה שקיים שיוויון אזי קיימת התאמה חח"ע ועל . נסמן .
נראה באופן דומה לתירגול קודם כי g איננה על ע"י שנמצא פונקציה f שאין לה מקור:
נבחר 2 איברים שונים ונגדיר פונקציה באופן הבא ע"י אם . ו- אחרת. לפי הבנייה כיוון ש . סתירה לכך ש g על.
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A
הוכחה. יש התאמה חח"ע ועל ע"י
לפי תרגיל קודם
הערה: (למי שלמד תורת הקבוצות) מסיבה זו אוסף העוצמות אינו קבוצה אלא מחלקה. שכן אם הוא היה קבוצה, הייתה לו עוצמה
הגדרה: יהיו שתי קבוצות זרות A,B כך ש . אזי נגדיר פעולות בין עוצמות:
דוגמא: ראינו בתירגול קודם את הזיהוי לכן
הערות:
- ההגדרות לעיל מוגדרות היטב, כלומר העוצמה נשארת זהה ללא תלות בבחירת הקבוצות המייצגות.
- בידקו שעבור המקרה הסופי מתקיים מה שמצופה.
למשל
- שימו לב: מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה:
- שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה.
- זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים
- אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם.
תכונות האריתמטיקה
בהנחת אקסיומת הבחירה:
- אם a או b מייצגים עוצמה אינסופית אזי
- אם a או b מייצגים עוצמה אינוספית ושניהם אינם אפס אזי
- אם ו ולפחות אחת מבינהם הוא אינסופי אזי
- מסקנה: אם אזי
תרגיל ממבחן תשסח מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אלי בגנו)
תהי A קבוצה אינסופית. נסמן
- א. מצא את
- ב. מצא את
- ג. מצא את המוכלת באוסף יחסי השקילות על הטבעיים.
פתרון.
תרגיל ממבחן תשע מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)
יהי S יחס על (קבוצת כל הפונקציות הממשיות), המוגדר על ידי אם"ם לכל מתקיים
- 1. הוכיחו שS הינו יחס שקילות
- 2. תהי מצאו את
- 3. מצאו את
פתרון:
1.
- רפלקסיביות:
- סימטריות: גורר שגם כי יש נגדי לחיבור
- טרנזיטיביות: נובעת בקלות מסגירות לחיבור בשלמים:
2.
נביט במחלקת השקילות של f ונראה שיש העתקה S חח"ע ועל ממנה לאוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים.
. לפי ההגדרה, . נוכיח ש-S חח"ע ועל.
נניח לכן ולכן h=g, זה מוכיח חח"ע.
נוכיח על: תהי h פונקציה כלשהי מהממשיים לשלמים, ברור שf-h במחלקת השקילות של f.
אם כך, העוצמה של מחלקת השקילות זהה לעוצמה של אוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים והוא . לפי התכונות שלמדנו לעיל מתקיים ולכן לפי קנטור מתקיים
3.
נזכור בסימון שהוא המספר השלם הגדול ביותר הקטן או שווה לx.
נגדיר S פונקציה השולחת את לפונקציה . נראה ש-S מוגדרת היטב בהתחשב ביחס השקילות שלנו, ובנוסף שהפונקציה השולחת מחלקת שקילות ל-S של נציג כלשהו של המחלקה הינה חח"ע ועל.
יהיו שתי פונקציות באותה מחלקת שקילות g,f. אזי, . מכיוון שזהו הפרש של שני מספרים אי שליליים קטנים מאחד, זה שווה למספר אי שלילי קטן מאחד. מכיוון שההפרש בין f ל-g שלם, המספר הזה הוא שלם. המספר השלם האי שלילי היחיד שקטן מאחד הינו אפס. לכן הפונקציה S מוגדרת היטב שכן היא שולחת נציגים שונים של מחלקת שקילות לאותו מקום.
נניח בשלילה ש-S אינה חח"ע, לכן עבור נציגים ממחלקות שקילות שונות. אבל אז ולכן הם נציגים של אותה מחלקת שקילות בסתירה.
ניקח פונקציה כלשהי r מהממשיים לקטע . קל לראות ש שכן . לכן S הינה על.
סה"כ קיבלנו שעוצמת קבוצת המנה שווה ל וזה שווה ל לפי התכונות לעיל.
תרגיל ממבחן תשע מועד ב (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)
א. תהי A קבוצה אינסופית מעוצמה a.
- 1. נגדיר עבור את הקבוצה הבאה: . הוכח
- 2. מצא את וגם את
ב.תהי משפחה של קבוצות הזרות זו לזו. נסמן את עוצמת כל אחת מהן ב בהתאמה. נגדיר .
חשב את
פתרון.
א.
- 1.
נביט באוסף הפונקציות . נגדיר על ידי אם בתוך ה--יה הסדורה y. נוכיח שזו פונקציה מוגדרת היטב וחח"ע.
מוגדרת היטב: מכיוון שהקבוצות זרות ואיחודן שווה לA, האיבר a יופיע בדיוק באחת מהן.
חח"ע: נניח . אזי יש איזה שתי תתי קבוצות של A שונות ביניהם, לכן יהיה איזה a באחת מהן שלא בשני שישלח למספר טבעי שונה.
כעת, קל למצוא פונקציה חח"ע מקבוצת החזקה של A ל-Y - נשלח כל תת קבוצה לזוג שמכיל אותה ואת המשלים שלה.
לכן , ולפי התכונות לעיל שני הקצוות שווים. לכן עוצמת Y הינה .
- 2.
ב.
בעצם אנו רוצים לחשב איחוד בן מנייה של קבוצות מעוצמת . לכל קיימת פונקציה חח"ע ועל . לכן סה"כ נבנה פונקציה המוגדרת על ידי . מכיוון שהקבוצות זרות ו חח"ע ברור שf חח"ע. מכיוון ש על גם f על ולכן סה"כ עוצמת הסכום הינה