הבדלים בין גרסאות בדף "מתמטיקה בדידה - ארז שיינר"
מתוך Math-Wiki
(←מכפלה קרטזית ויחסים) |
(←תכונות של יחסים) |
||
שורה 82: | שורה 82: | ||
**R נקרא אנטי-סימטרי אם לכל <math>a,b\in A</math> המקיימים <math>aRb\and bRa</math> מתקיים <math>a=b</math> | **R נקרא אנטי-סימטרי אם לכל <math>a,b\in A</math> המקיימים <math>aRb\and bRa</math> מתקיים <math>a=b</math> | ||
**R נקרא רפלקסיבי אם לכל <math>a,b,c\in A</math> המקיימים <math>aRb \and bRc</math> מתקיים <math>aRc</math> | **R נקרא רפלקסיבי אם לכל <math>a,b,c\in A</math> המקיימים <math>aRb \and bRc</math> מתקיים <math>aRc</math> | ||
+ | **R נקרא מלא אם לכל <math>a,b\in A</math> מתקיים כי <math>aRb\or bRa</math> | ||
*יהי R יחס מA לB (כלומר <math>R\subseteq A\times B</math>) אזי: | *יהי R יחס מA לB (כלומר <math>R\subseteq A\times B</math>) אזי: | ||
− | **R | + | **R נקרא חד-ערכי (ח"ע) אם לכל <math>a\in A</math> ולכל <math>b_1,b_2\in B</math> המקיימים <math>aRb_1 \and aRb_2</math> מתקיים <math>b_1=b_2</math> |
+ | **R נקרא שלם אם לכל <math>a\in A</math> קיים <math>b\in B</math> כך ש <math>aRb</math> | ||
+ | **R נקרא חד-חד-ערכי (חח"ע) אם לכל <math>a_1,a_2\in A</math> ולכל <math>b\in B</math> המקיימים <math>a_1Rb\and a_2Rb</math> מתקיים <math>a_1=a_2</math> | ||
+ | **R נקרא על אם לכל <math>b\in B</math> קיים <math>a\in A</math> כך ש <math>aRb</math> | ||
===יחסי שקילות=== | ===יחסי שקילות=== |
גרסה מ־09:13, 9 ביוני 2020
תוכן עניינים
- 1 חומר עזר
- 2 סרטוני ותקציר הרצאות
- 2.1 פרק 1 - מבוא ללוגיקה מתמטית
- 2.2 פרק 2 - מבוא לתורת הקבוצות
- 2.3 פרק 3 - יחסים
- 2.4 פרק 4 - פונקציות
- 2.5 פרק 5 - עוצמות
- 2.5.1 מבוא
- 2.5.2 השוואת עוצמות
- 2.5.3 משפט קנטור
- 2.5.4 קבוצות בנות מנייה
- 2.5.5 חשבון עוצמות (אריתמטיקה של עוצמות)
- 2.5.6 משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין
- 2.5.7 איחוד בן מנייה של קבוצות בנות מנייה
- 2.5.8 אקסיומת הבחירה ועקרון המקסימום של האוסדורף
- 2.5.9 השוואת עוצמות
- 2.5.10 סכום ומכפלה של עוצמות אינסופיות שווה לגדולה מבין העוצמות
- 2.5.11 הקשר בין עוצמת הטבעיים לעוצמת הממשיים
- 2.5.12 תרגול
חומר עזר
סרטוני ותקציר הרצאות
פרק 1 - מבוא ללוגיקה מתמטית
פסוקים, קשרים, כמתים, פרדיקטים
תרגול
אינדוקציה
תרגול
פרק 2 - מבוא לתורת הקבוצות
קבוצות ופעולות על קבוצות
- איבר שייך לקבוצה אם הוא אחד האיברים בקבוצה.
- קבוצה מוכלת בקבוצה אחרת אם
- תהי קבוצה ותהיינה . נגדיר את:
- קבוצת האיחוד
- קבוצת החיתוך
- קבוצת ההפרש
- קבוצת המשלים
שיטות הוכחה בסיסיות
איחוד וחיתוך כלליים
- תהי S קבוצה של קבוצות, נגדיר:
קבוצת החזקה
תרגול
פרק 3 - יחסים
מכפלה קרטזית ויחסים
תכונות של יחסים
- יהי R יחס על A (כלומר ) אזי:
- R נקרא רפקסיבי אם לכל מתקיים .
- R נקרא סימטרי אם לכל המקיימים מתקיים
- R נקרא אנטי-סימטרי אם לכל המקיימים מתקיים
- R נקרא רפלקסיבי אם לכל המקיימים מתקיים
- R נקרא מלא אם לכל מתקיים כי
- יהי R יחס מA לB (כלומר ) אזי:
- R נקרא חד-ערכי (ח"ע) אם לכל ולכל המקיימים מתקיים
- R נקרא שלם אם לכל קיים כך ש
- R נקרא חד-חד-ערכי (חח"ע) אם לכל ולכל המקיימים מתקיים
- R נקרא על אם לכל קיים כך ש
יחסי שקילות
תרגול
יחסי סדר
איברים מינימליים ומקסימליים, וחסמים
תרגול
פרק 4 - פונקציות
הגדרת פונקציות
חח"ע ועל, תמונה ותמונה הפוכה
הרכבת פונקציות, פונקציות הפיכות
פונקציה מוגדרת היטב
תרגול
פרק 5 - עוצמות
מבוא
השוואת עוצמות
- A שקולת עוצמה לB או עוצמתה של A שווה לB, אם קיימת פונקציה הפיכה (חח"ע ועל) .
- במקרה זה מסמנים או .
- כל קבוצה שקולת עוצמה לעצמה
- אם A שקולת עוצמה לB, גם B שקולת עוצמה לA
- אם A שקולת עוצמה לB וB שקולת עוצמה לC אזי A שקולת עוצמה לC
- עוצמתה של A קטנה או שווה לזו של B, אם קיימת פונקציה חח"ע .
- במקרה זה מסמנים
- כל קבוצה A השקולת עוצמה לקבוצת הטבעיים מסומנת
- כל קבוצה A השקולת עוצמה לקבוצת הממשיים מסומנת
משפט קנטור
קבוצות בנות מנייה
- קבוצה A נקראת בת מנייה אם
- כל קבוצה A בת מנייה אינסופית מקיימת
חשבון עוצמות (אריתמטיקה של עוצמות)
חיבור עוצמות
- תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות זרות לעוצמות A,B.
- נגדיר , הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.
כפל עוצמות
- תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות לעוצמות A,B.
- נגדיר , הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.
חזקת עוצמות
- תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות לעוצמות A,B.
- נגדיר את להיות אוסף כל הפונקציות מB לA (מהמעריך לבסיס).
- נגדיר , הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.
- חוקי חזקות
- תהיינה עוצמות a,b,c אזי
עוצמת קבוצת החזקה
השוואת חשבון עוצמות
- תהיינה עוצמות a,b,c,d כך ש וכן אזי:
- אם בנוסף נתון כי אזי
משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין
- אם וגם אזי
למת נקודת השבת
- תהי פונקציה עולה כלומר המקיימת לכל כי
- אזי קיימת נק' שבת כך ש .
הוכחת המשפט
עוצמות קטעים ממשיים
איחוד בן מנייה של קבוצות בנות מנייה
- תהי S קבוצה בת מנייה של קבוצות בנות מנייה, כלומר:
- אזי גם האיחוד הכללי הוא בן מנייה:
- מסקנה: אוסף תתי הקבוצות הסופיות של המספרים הטבעיים הוא בן מנייה.
אקסיומת הבחירה ועקרון המקסימום של האוסדורף
אקסיומת הבחירה
- תהי S קבוצת קבוצת לא ריקות, ונסמן את האיחוד הכללי ב .
- אזי קיימת פונקצית בחירה הבוחרת איבר מתוך כל קבוצה, כלומר:
- דוגמא:
- תהי פונקציה על אזי קיימת תת קבוצה כך ש חח"ע ועל.
- תהיינה אזי אם ורק אם קיימת על.
עקרון המקסימום של האוסדורף
- תהי קבוצה A עם יחס סדר חלקי, תת קבוצה נקראת שרשרת אם היחס מלא עליה (ניתן להשוות בין כל שני איברים בS).
- שרשרת נקראת מקסימלית בA אם היא אינה מוכלת באף שרשרת אחרת.
- עקרון המקסימום של האוסדורף אומר שכל שרשרת מוכלת בשרשרת מקסימלית.
- דוגמא - אוסף עיגולים במישור שאינם חותכים זה את זה, ולא ניתן להוסיף אפילו עיגול אחד נוסף.
אלף אפס היא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר
(בהנחת עקרון המקסימום של האוסדורף)
- תהי A קבוצה אינסופית, אזי
- תהי A קבוצה אינסופית, ותהי B קבוצה סופית, אזי:
השוואת עוצמות
(בהנחת עיקרון המקסימום של האוסדורף)
- תהיינה שתי קבוצות A,B אזי או
סכום ומכפלה של עוצמות אינסופיות שווה לגדולה מבין העוצמות
- תהיינה עוצמות אזי:
- נניח בנוסף כי אזי:
- נניח בנוסף כי b אינסופית, ונקבל ביחד
- (המעבר מוכח בסרטון השני).
- ולכן לפי משפט ק.ש.ב נקבל כי
- תהי עוצמה אינסופית b אזי
הקשר בין עוצמת הטבעיים לעוצמת הממשיים
- כלומר