הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - תרגול/20.2.11"
(←אינטגרבליות) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | =אינטגרבליות= | |
'''מטרה:''' לחשב שטח (דו-מימדי במקרה שלנו, כי אינפי מדבר על <math>\mathbb R</math>). | '''מטרה:''' לחשב שטח (דו-מימדי במקרה שלנו, כי אינפי מדבר על <math>\mathbb R</math>). | ||
− | (1) | + | גרף (1) |
נציג שתי שיטות עיקריות לחישוב שטחים: | נציג שתי שיטות עיקריות לחישוב שטחים: | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
# אינטגרבליות לפי רימן | # אינטגרבליות לפי רימן | ||
− | היום נדבר על | + | היום נדבר על הראשונה. |
− | + | == אינטגרבליות לפי דרבו == | |
− | + | ||
− | + | ||
+ | תהי T חלוקה. נסמן <math>M_i:=\sup_{x\in[x_{i-1},x_i]} f(x)</math> ו-<math>m_i:=\inf_{x\in[x_{i-1},x_i)} f(x)</math>. נגדיר <math>\overline S(T)=\sum_{i=1}^n M_i \Delta x_i</math> וכן <math>\underline S(T)=\sum_{i=1}^n m_i \Delta x_i</math>. | ||
+ | כמו כן נגדיר | ||
+ | {{left| | ||
<math>\overline I=\inf\{\overline S(T):\ </math> חלוקה <math>T\}</math> | <math>\overline I=\inf\{\overline S(T):\ </math> חלוקה <math>T\}</math> | ||
<math>\underline I=\sup\{\underline S(T):\ </math> חלוקה <math>T\}</math> | <math>\underline I=\sup\{\underline S(T):\ </math> חלוקה <math>T\}</math> | ||
+ | }} | ||
+ | אם <math>\overline I=\underline I</math> אז f אינטגרבילית לפי דרבו וערך האינטגרל הוא <math>\overline I=\underline I</math>. | ||
− | + | ===דוגמה 1=== | |
− | + | הוכח ע"פ הגרדת האינטגרל שהפונקציה <math>g(x)=x</math> אינטגרבילית בקטע <math>[0,1]</math> ומצא ע"פ ההגדרה את ערך האינטגרל. | |
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | ''דרך 1:'' חישוב ע"י משולש. | + | ====פתרון==== |
+ | '''דרך 1:''' חישוב ע"י משולש. | ||
− | ''דרך 2:'' נבחר חלוקה מספיק קטנה השואפת ל-0. לדוגמה <math>\Delta x\le\frac1n</math> (דרוש כי רוצים שסכום | + | '''דרך 2:''' נבחר חלוקה מספיק קטנה השואפת ל-0. לדוגמה <math>\Delta x\le\frac1n</math> (דרוש כי רוצים שסכום דרבו העליון יהא שווה לסכום דרבו התחתון). |
במקרה זה נחלק את הקטע לפי הנקודות <math>0,\tfrac1n,\tfrac2n,\dots,1</math>. ז"א <math>\overline I=\lim_{n\to\infty} \underbrace{\frac1n}_{(1)}\underbrace{\sum_{i=1}^n \frac i n}_{(2)}</math>. | במקרה זה נחלק את הקטע לפי הנקודות <math>0,\tfrac1n,\tfrac2n,\dots,1</math>. ז"א <math>\overline I=\lim_{n\to\infty} \underbrace{\frac1n}_{(1)}\underbrace{\sum_{i=1}^n \frac i n}_{(2)}</math>. |
גרסה מ־18:32, 21 בפברואר 2011
תוכן עניינים
אינטגרבליות
מטרה: לחשב שטח (דו-מימדי במקרה שלנו, כי אינפי מדבר על ).
גרף (1)
נציג שתי שיטות עיקריות לחישוב שטחים:
- אינטגרבליות לפי דרבו
- אינטגרבליות לפי רימן
היום נדבר על הראשונה.
אינטגרבליות לפי דרבו
תהי T חלוקה. נסמן ו-. נגדיר וכן .
כמו כן נגדיר
חלוקה
חלוקה
אם אז f אינטגרבילית לפי דרבו וערך האינטגרל הוא .
דוגמה 1
הוכח ע"פ הגרדת האינטגרל שהפונקציה אינטגרבילית בקטע ומצא ע"פ ההגדרה את ערך האינטגרל.
פתרון
דרך 1: חישוב ע"י משולש.
דרך 2: נבחר חלוקה מספיק קטנה השואפת ל-0. לדוגמה (דרוש כי רוצים שסכום דרבו העליון יהא שווה לסכום דרבו התחתון).
במקרה זה נחלק את הקטע לפי הנקודות . ז"א .
- רוחב המלבן
- אורך המלבן
(נשים לב כי פונקציה עולה ולכן אם לוקחים נקוד קצה ימנית אז מקבלים סכום עליון)
באופן דומה נמצא סכום דרבו תחתון:
...
אם נראה כי נקבל כי f אינטגרבילית לפי דרבו (ואפילו נקבל את השטח).
עבור נרשום: ...
באופן דומה
מסכנה: f אינטגרבילית לפי דרבו והשטח מתחת לגרף הוא . הערה: נשים לב שלמעשה היינו צריכים להראות שכל חלוקה שואפת
ז"א בשביל האינטגרביליות בנוסף היינו צריכים להראות שלכל חלוקה
יש טעות, היא תתוקן בהמשך.
דוגמה 2: חשב את השטח שמתחת לעקום ומעל לקטע כאשר פעם אחת נקוד קצה ימנית ופעם אחת נקודת קצה שמאלית. קבע בפרוט אם f אינטגרבילית.
פתרון: תזכורת: חייבים בכל תת קטע כי מחפשים פעם ראשונה סופרימום ופעם שנייה אינפימום (אנחנו לא יודעים מפורשות איפה היא נמצאת).
נחלק את הקטע , נבחר חלוקה המקיימת . (לדוגמה: בחרנו חלוקה .
כאשר מתקיים ). נשים לב שבקטע f יורדת (נקודה ימנית תתן אינפימום ונקודה שמאלית תתן סופרימום).
דוגמה 3: הוכח או הפרך: אם אינטגרבילית ב- אז f אינטגרבילית ב-.
פתרון: הפרכה. נבחר פונקציה מהצורה . ברור כי אינטגרבילית (כי היא קבועה). לעומת זאת, אם נבחר חלוקה של מספרים אי רציונלים נחלק סכום שלילי, ואם נבחר חלוקה של מספרים רציונלים נקבל סכום חיובי.
הערה: זוהי דוגמה טובה שמראה שיש להראות שכל חלוקה שואפת לאפס.
הערה: נראה בהמשך כי אינטגרביליות לפי רימן שקולה לאינטגרביליות לפי דרבו (שם אפשרי לבחור כל נקודה בתת קטע). הפתרון במקרה זה יפה יותר.
דוגמה 4: הוכח או הפרך: אם f חסומה ב- ולכל f אינטגרבילית ב- אז f אינטגרבילית ב-.
הוכחה: רוצים להראות כי לכל יש חלוקה המקיימת ב- ש-. נתון כי f אינטגרבילית ב- ולכן יש חלוקה שם מתקיים . נשים לב כי. נסמן ו-.
נבנה סכום דרבו עליון ותחתון. ובאופן דומה: .
...
דוגמה 5: חשב עיבוד הנוסחה נכשל (פונקציה \fracnn לא מוכרת): \lim_{n\to\infty}\frac1n\left(e^{\frac1n}+e^{\frac2n}+\dots+e^{\fracnn}\right)
פתרון: נשים לב שמוגדר למעשה סכום של מלבנים. נסתכל על הפונקציה בקטע . פונקציה אינטגרבילית. נרשום את הגבול באופן הבא:
. זוהי בדיוק ההגדרה של אינטגרל מסויים ולכן .
לפי המשפט היסודי זה שווה ל- (הפונקציה הקדומה של היא ).
משפט: תנאי הכרחי שפונקציה תהיה אינטגרבילית ב- הוא ש-f חסומה בקטע.
משפט:' אם f חסומה בקטע ורציפה פרט אולי למספר סופי של נקודות אי רציפות אז f אינטגרבילית ב-.
דוגמה 6: קבע מי מהפונקציות הבאות אינטגרבילית.
- בקטע
- פתרון: נראה כי f לא חסומה. . לפיכך f לא חסומה ולכן לא אינטגרבילית.
- בקטע .
- פתרון: נשים לב כי. בנוסף יש לנו נקודת אי-רציפות יחידה ב- ולכן f אינטגרבילית.